החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

דנ"א 2140/21 נוהא סלים עטאללה נ. ג'ריס עיסא

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · דיון נוסףבקשה לקיים דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה לדיון נוסף בפסק דין שדחה ערעור בעסקאות נוגדות במקרקעין. נקבע כי אימוץ נימוקי הערכאה הדיונית בפסק דין קצר אינו יוצר הלכה חדשה המצדיקה דיון נוסף. אין צו להוצאות.

העובדות

המבקשת, יורשת של רוכש מקרקעין, ערערה על פסק דין שקיבל את תביעת רוכש מאוחר וקבע כי זכותו גוברת בעסקאות נוגדות. בית המשפט העליון דחה את הערעור בהסתמך על תקנה 460(ב) ואימץ את פסק הדין המחוזי. המבקשת ביקשה דיון נוסף בטענה לסתירה להלכת גנז.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם אימוץ פסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי על ידי בית המשפט העליון, בדחיית ערעור בתקנה 460(ב), מהווה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכת גנז המצדיקה דיון נוסף?

הלכות

  1. 1

    אימוץ נימוקיו וממצאיו של בית המשפט המחוזי בדחיית ערעור אינו מהווה קביעת הלכה, ובוודאי לא הלכה חדשה וקשה, ולכן אינו מצדיק דיון נוסף.

    ״פסק דינו הקצר של בית המשפט אימץ את נימוקיו וממצאיו של בית המשפט המחוזי וכפי שנפסק לא אחת, אין לראות בכך משום קביעת הלכה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דיון נוסף
  • הלכה חדשה
  • סתירה להלכה קודמת
  • הלכת גנז
  • עסקאות נוגדות
  • הערת אזהרה
  • תום לב
  • תקנה 460(ב)

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

דנ"א

2140/21

לפני:

כבוד הנשיאה א' חיות

המבקשת:

נוהא סלים עטאללה

נ ג ד

המשיבים:

1. ג'ריס עיסא

2. חאקא השקעות בע"מ

3. אסעד אבו יוסף

4. חסן חביש

5. רמי חביש

בקשה לקיום דיון

נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 2315/19 מיום 10.3.2021 אשר ניתן

על ידי כבוד השופטים

מ' מזוז, ג' קרא ו-י' וילנר

בשם המבקשת:

עו"ד חוסאם קאסם

החלטה

זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים מ' מזוז, ג' קרא ו- י' וילנר ) בע"א 2315/19 שניתן ביום 10.3.2021 (להלן: פסק הדין ), בגדרו נדחה ערעור המבקשת הנוגע לזכויות במגרש המצוי בחלקה 2 בגוש 19216 בכפר כסרא-סמיע (להלן: המקרקעין ).

1.

עניינו של ההליך בשלושה הסכמים הנוגעים למקרקעין, אשר בהם הייתה מעורבת המשיבה 2, חברת חאקא השקעות וניהול בע"מ (להלן: החברה ). ההסכם הראשון נושא את התאריך 1.8.2007 ובו התחייבה החברה למכור את מלוא זכויותיה במקרקעין למר עדנאן עטאללה (להלן: עדנאן ). עדנאן לא פעל לרישום הערת אזהרה על שמו, וביום 7.7.2008 נחתם ההסכם השני עם המשיבים 5-4 (להלן: האחים חביש ), במסגרתו ניתן להם ייפוי כוח בלתי חוזר לרישום הערת אזהרה על זכויות החברה במקרקעין כבטוחה למילוי התחייבות. הערה זו אכן נרשמה ביום 28.8.2008. סמוך לאחר מכן, ביום 28.10.2008 התקשרה החברה בהסכם שלישי, במסגרתו נמכרו זכויותיה במקרקעין למשיב 1 (להלן: ג'ריס ). ביום 14.5.2009 נרשמה הערת אזהרה על זכויות החברה במקרקעין על שמו של עדנאן, וביום 24.5.2009 נרשמה הערת אזהרה על שמו של ג'ריס.

2.

משלא עלה בידיו של ג'ריס להביא למחיקת הערות האזהרה על שמם של האחים חביש ועדנאן, הוא הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה ובה עתר לאכיפת הסכם המכר שערך עם החברה ולביטול הערות האזהרה האחרות. ביום 10.2.2019 קיבל בית המשפט המחוזי (השופטת ר' למלשטריך-לטר ) את התביעה וקבע כי בהתאם לדיני העסקאות הנוגדות, זכותו של ג'ריס במקרקעין גוברת על זכויותיהם של יתר הצדדים. בפרט, נקבע כי בתחרות בין העסקה שנערכה עם עדנאן לעסקה שנערכה עם ג'ריס, ידיו של ג'ריס על העליונה בראי ההלכה שנקבעה בע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ , פ"ד נז(2) 385 (2003) (להלן: הלכת גנז ). הטעם המרכזי שעליו סמך בית המשפט המחוזי את קביעתו נעוץ בהתנהלותו של עדנאן (שהלך בינתיים לעולמו) ושל יורשיו, אשר נמנעו מלרשום הערת אזהרה על זכויותיו של עדנאן במקרקעין במשך כשנתיים, מבלי שהובאה בפני בית המשפט כל הצדקה לכך. בנסיבות אלה, נקבע כי האחריות להיווצרותה של "התאונה המשפטית" רובצת לפתחו של עדנאן ובהינתן מחדלו – יש להעדיף את העסקה המאוחרת בזמן. אשר לאחים חביש, נקבע כי זכותם למשכון טרם שוכללה, ומשכך יש לראות זכות זו כנדחית מפני זכות של רוכש מקרקעין בתום לב, גם אם זכותו טרם נרשמה.

3.

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגשו שני ערעורים נפרדים: האחד על ידי האחים חביש (ע"א 2025/19); והשני על ידי המבקשת, יורשת המנוח עדנאן (ע"א 2315/19). בעקבות הערות בית המשפט במהלך הדיון ביום 20.3.2021, חזרו בהם האחים חביש מערעורם, ואילו ערעורה של המבקשת נדחה בהסתמך על תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ). בית המשפט (השופטים מ' מזוז , ג' קרא וי' וילנר ) קבע כי פסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי אינו מגלה טעות שבדין ואינו מקים עילת התערבות. על כן, הוחלט לאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על נימוקיו וממצאיו, ולדחות את הערעור פה אחד.

4.

מכאן הבקשה דנן. לשיטת המבקשת, קביעותיו של בית המשפט המחוזי, כפי שאומצו על ידי בית משפט זה, עולות כדי הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכת גנז ומצדיקה קיום דיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ). לעמדתה, קביעותיו של בית המשפט המחוזי אינן מתיישבות עם היקפה של חובת תום הלב המוטלת על פי הדין על כתפיו של הרוכש המאוחר בזמן, ולפיכך יש לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה, ולו לצורך הבהרת החובות המוטלות על כל אחד מהגורמים המעורבים בעסקאות נוגדות במקרקעין.

5.

דין הבקשה להידחות. תנאי סף לקיום דיון נוסף הוא שבפסק הדין נושא הבקשה נקבעה הלכה חדשה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של ההלכה שנפסקה ראוי לקיים בה דיון נוסף (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט; דנ"א 5453/18 הראל נ' פקיד שומה גוש דן , פסקה 4 (9.8.2018)). פסק דינו הקצר של בית המשפט אימץ את נימוקיו וממצאיו של בית המשפט המחוזי וכפי שנפסק לא אחת, אין לראות בכך משום קביעת הלכה, לא כל שכן הלכה חדשה וקשה (דנ"א 3044/19 נבל נ' המועצה האזורית דרום השרון , פסקה 3 (22.5.2019)). כל שנקבע בפסק הדין הוא כי הכרעתו של בית המשפט המחוזי נסמכה על קביעות עובדתיות התומכות במסקנה המשפטית שהתקבלה, ולא נמצא מקום להתערב בו. קביעה זו אין בה, כאמור, כל חידוש הלכה והיא אינה מצדיקה דיון נוסף.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' בסיון התשפ"א (18.5.2021).

ה נ

ש י א ה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (5 תיקים)

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

הלכות

  1. 1אימוץ נימוקיו וממצאיו של בית המשפט המחוזי בדחיית ערעור אינו מהווה קביעת הלכה, ובוודאי לא הלכה חדשה וקשה, ולכן אינו מצדיק דיון נוסף.