פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנ"א
258/98 - ב'
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
העותר
:
צמח
ויקטור
נגד
המשיבים
:
1.
רחל שלשבסקי
2.
אליאס שלשבסקי
3.
רבינוביץ' ליליאנה
4.
רבינוביץ' הקטור
בקשה למתן הוראות
בשם
העותר: בעצמו
החלטה
בקשה לתיקון עתירה לדיון נוסף שהגיש העותר. עם הגשת העתירה לדיון נוסף ביום 11.1.98 הגיש העותר בקשה לפטור מאגרה והפקדת ערבון וכן את הבקשה שבפני לתיקון העתירה לדיון נוסף. העותר טוען בבקשתו, שאינה נתמכת בתצהיר, כי בשל מצבו הכלכלי ומחסור בזמן לא הצליח למצוא עורך דין שייצגו בעתירה לדיון נוסף, והיה עליו להגישה בעצמו. כעת הוא מבקש לאפשר לו לתקן את העתירה, לאחר שיתייעץ עם עורך דין. העותר אינו מפרט מהו התיקון הנדרש, ואינו מציין מועד בו יתקן את העתירה.
המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים 1 ו2- טוענים בתגובתם, כי לא זו בלבד שהעותר לא צירף תצהיר לאימות העובדות הכלולות בבקשתו, אלא שהוא מבקש כי תינתן לו היכולת לתקן את עתירתו אם ימצא לנכון ובמועד שימצא לנכון. לטענתם, העותר דורש לעצמו זכויות יתר שאינן מוקנות למתדיינים אחרים, וזאת בנימוק שאינו מיוצג. המשיבים 4-3 מוסיפים וטוענים עוד כי אין מקום להענות לבקשה תאורטית - זאת, כיון שהעותר טרם מינה לעצמו עורך דין.
תקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד1984- אינן עוסקות בתיקון העתירה לדיון נוסף. אולם, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- עוסקות בהרחבה בתיקון כתבי טענות. לתקנות אלו נזקקו במקרים רבים בהם כתבי הטענות שנתבקשו לתקן לא היו כתבי טענות שהוגשו על פי תקנות סדר הדין האזרחי (לדוגמאות ראה י' זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהד' שביעית, 1995 ס' 269 עמ' 337).
בנוסף בתקנות סדרי הדין בדיון נוסף, משווה תקנה 15 את סדרי הדין בעתירה בדיון נוסף בנושא אזרחי - לערעור אזרחי. נראה על כן כי ניתן להקיש לעניננו מתקנה 417 לתקנות סדרי האזרחי המאפשרת תיקונו של כתב הערעור בכל עת.
הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הוא כי יש להגיש בקשה, נתמכת בתצהיר לאימות העובדות שבבקשה, וכי בית המשפט יתיר את התיקון ובלבד שיהא בו צורך כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת (ר' זוסמן, לעיל, שם בס' 270 עמ' 338).
דין הבקשה להדחות. רשאית, הבקשה אינה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הכלולות בה. אך הנימוק העיקרי לדחיית הבקשה הוא כי העותר אינו מבהיר כלל ועיקר מהו התיקון הנדרש. משלא עשה כן, כיצד יוכל בית המשפט לשקול האם התיקון עומד במבחנים שנקבעו לבחינת השאלה האם יש מקום להתיר תיקון כתבי טענות, ובעיקרם האם התיקון יסייע לבירור המחלוקת. העותר מגיש בקשה כללית לתיקון לא מוגדר של העתירה, בזמן עתידי כלשהו, לאחר שיוועץ עם עורך דין שטרם מונה. סמכות כזו אין לבית המשפט ולא ראוי כי תהיה כזו. בנוסף, העותר מציין בבקשתו כי התייעץ עם עורכי דין ידועי שם ערב הגשת העתירה, וכי אלו המליצו על הגשתה והביעו דעתם כי סיכוייה להתקבל גבוהים.
הבקשה נדחית. העותר ישלם הוצאות המשיבים בבקשה זו כדלקמן: הוצאות המשיבים 1 ו2- בסכום של 1,500 שקלים והוצאות המשיבים 3 ו4- בסכום של 1,500 שקלים.
ניתנה היום, י"א בניסן תשנ"ח
(7.4.98).
מיכל
אגמון, שופטת
ר
ש מ ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98002580.
P02