דנג"ץ 8897-22 דנג"ץ 8897-22

זוהי בקשה לקיים דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה (השופטים ע׳ ברון, ע' גרוסקופף וג׳ כנפי-שטייניץ) בבג"ץ 6641/22 שניתן ביום 12.12.2022 (להלן: פסק הדין), בו נדחתה עתירת המבקש להכיר בו כמי ששירת בתפקיד לחימה וכמי שזכאי לקבל הטבות שונות שניתנות ללוחמים.

1.כעולה מפסק הדין, המבקש התגייס ביום 30.3.2020 לשירות צבאי בתפקיד לוחם בחיל התותחנים. המבקש עבר במסגרת הטירונות הכשרה של נהגי נגמ"ש ולאחריה עודכן ברישומי הצבא כ"לוחם נהג נגמ"ש". בהמשך, הוצע למבקש לצאת לקורס מש"קי מודיעין שדה אך הוסבר לו כי תפקיד זה אינו מוכר כתפקיד לחימה. עם סיום הקורס, ביום 27.6.2021, שובץ המבקש כמש"ק מודיעין שדה בגדוד תותחנים שבו שירת קודם לכן, והחל ממועד זה נשלל מעמדו כלוחם והוא הפסיק לקבל תשלום "תוספת לחימה" ותנאי לוחם נוספים. עם זאת, המבקש שימש גם כנהג נגמ"ש באימונים ובתרגילים שנערכו בגדוד, אחת למספר חודשים.

2.המבקש הגיש קבילה לנציבת קבילות החיילים (להלן: הנציבה) בה טען כי יש לסווג את תפקיד מש"ק מודיעין שדה, אותו מילא, כתפקיד לחימה ולהשיב לו את כלל ההטבות הנלוות. המבקש הוסיף כי יש להעניק משקל לעובדה שעבר הכשרה כ"לוחם נהג נגמ"ש" ולעובדה שמילא תפקיד זה לצד תפקידו כמש"ק מודיעין שדה. בנוסף טען המבקש כי סירוב הצבא להכיר בו כלוחם, גורם לאפליה פסולה שלו אל מול חיילים בתפקידים אחרים המשרתים עמו בפלוגה, לרבות ביחס למפקדו הישיר ולכלל קציני המודיעין ביחידות לוחמות. זאת משום שלטענתו הם מבצעים משימות דומות לאלה שהוא עצמו מבצע, ובשונה ממנו מוכרים כלוחמים.

3.הנציבה דחתה את הקבילה וציינה בתשובתה מיום 17.8.2022 כי המליצה בעבר לגורמים המוסמכים בצה"ל, במסגרת קבילה קודמת שהגיעה לפתחה, לבחון את זכאותם של מש"קי מודיעין שדה למעמד לוחם, וכי אינה מוצאת טעם לשוב על המלצתה בעניינו של המבקש. הנציבה הוסיפה כי המקצוע "לוחם נהג נגמ"ש" מעודכן אצל המבקש כמקצוע משני, ולפי עמדת הגורמים הרלוונטיים בצבא, מקצועות משניים אינם מזכים במעמד לוחם. טענת האפליה נדחתה אף היא תוך שצוין כי בפלוגה בה משרת המבקש משרתים חיילים ומפקדים שהמקצוע המעודכן בעניינם נותר מקצוע הלחימה שאליו הוכשרו ומשכך הם מוגדרים כלוחמים. ממילא, כך צוין על ידי הנציבה, קיים שוני בין תפקיד מש"ק מודיעין שדה ובין תפקיד של קצין מודיעין.

4.על רקע החלטה זו הוגשה העתירה נושא הבקשה לדיון נוסף, בה שב המבקש על עיקר הטענות שהעלה בפני הנציבה במסגרת קבילתו. המבקש טען, בנוסף, כי אין לקבל את ההבחנה שערכה הנציבה בין מקצוע עיקרי ובין מקצוע משני והוסיף כי יש להכיר בו כלוחם בגין תפקידו כמש"ק מודיעין שדה על רקע המלצתה הקודמת של הנציבה לבחון את נושא זכאותם של מש"קי מודיעין שדה למעמד לוחם.

5.בפסק הדין מיום 12.12.2022 דחה בית משפט זה, פה אחד (השופטת ג' כנפי-שטייניץ בהסכמת השופטים ע' ברון וע' גרוסקופף), את העתירה בקבעו כי אין בנסיבות העניין עילה להתערבות בהחלטת רשויות הצבא. צוין כי אף שהצבא אינו פטור מביקורת משפטית ביחס לפעולותיו, בית המשפט נדרש לנקוט בגישה מרוסנת, במיוחד במקרים הקשורים במדיניות הצבא בנושאי כוח אדם, במסגרות שירות של חיילים, ובהגדרת תפקידם ומעמדם. זאת, משום שארגון המערכים המקצועיים בצה"ל מצריך ראייה מקיפה, בקיאות באופיים של המערכים והערכת תרומתם לביצוע משימות הצבא, התייחסות לשיקולים של כוח אדם, תקציבים, ועוד. בנושאים אלו, כך צוין, כבר נפסק כי נטייתו של בית המשפט תהיה שלא להתערב אלא במקרים חריגים של סטייה מכללי מינהל תקין, פגיעה באמות המידה של המשפט הציבורי או בכללי הצדק הטבעי.

6.בית המשפט סבר כי העניין הנדון אינו בא בגדר אותם מקרים חריגים. בית המשפט קיבל את עמדת המשיבים לפיה תפקידו של מש"ק מודיעין שדה מהווה תפקיד "תומך לחימה מבצעי", כהגדרתו באוגדן מקצועות הלחימה הנזכר בפקודת הצבא אשר נערך ומתעדכן מעת לעת בהתאם לבחינה מקצועית של הגורמים הנוגעים בדבר. צוין כי סיווגו של תפקיד מש"ק מודיעין שדה באוגדן כ"תומך לחימה מבצעי" ולא כ"לוחם", מתבססת על מאפייני התפקיד של מש"ק מודיעין שדה ועל כך שהמשרתים בתפקיד זה לא צפויים לקחת חלק פעיל בלחימה. על כן, ובהינתן שמדובר בעמדה מקצועית וכי סוגיה זו נבחנה פעם נוספת לאחרונה על-ידי הגורמים הרלוונטיים בצה"ל, אשר החליטו שלא לשנות את הסיווג האמור, לא מצא בית משפט זה להתערב בהחלטת הנציבה.

7.טענת המבקש בדבר אפליה נדחתה אף היא. גם בהקשר זה אימץ בית המשפט את עמדת המשיבים לפיה קיים שוני רלוונטי בין תפקיד של מש"ק מודיעין שדה, המוגדר כתומך לחימה מבצעי ובין תפקידם של קציני מודיעין ותפקידם של החיילים המשרתים לצד המבקש בפלוגה, המוגדרים כלוחמים. נקבע כי שוני זה נוגע הן למאפייני התפקידים וההכשרה, והן לאופן הסיווג והבחינה של תפקידי החיילים והקצינים לעניין זכאותם למעמד לוחם. ממילא, כך נקבע, טענתו של המבקש בהקשר זה ולפיה "כולם מבצעים משימות זהות" אינה נתמכת בראיות כנדרש.

8.לבסוף דחה בית המשפט גם את טענות המבקש כי יש להכיר בו כלוחם בשל עיסוקו הנוסף כנהג נגמ"ש, וכן את טענתו להעדר בסיס להבחנה בין מקצוע "עיקרי" למקצוע "משני". נקבע כי החלטת הנציבה בעניין זה נסמכה על עמדתם המקצועית של גורמי הצבא, לאחר בחינה פרטנית של המקרה, ובהתבסס על אמות מידה רלוונטיות. לפיכך, מצא בית המשפט כי אין בסיס להתערב בהחלטת הנציבה המבוססת על היכרותם של גורמי הצבא עם מאפייני השירות של המבקש, אשר מערבת שיקולים מערכתיים רחבים הנוגעים לאופי השירות הצבאי – נושא המצוי בליבת שיקול הדעת של רשויות הצבא.

9.המבקש לא השלים עם פסק הדין והגיש את הבקשה שלפניי. בעיקרו של דבר, המבקש חוזר על הטענות שהועלו על ידו במסגרת העתירה. הוא מלין על כך שפסק הדין ניתן מבלי שקוים בו דיון במעמד הצדדים וטוען לשורה ארוכה של טעויות שנפלו בו. לטענתו, השאלות שהתעוררו במסגרת העתירה שהגיש הן בעלות חשיבות ציבורית בהיותן נוגעות לזכויותיהם הכלכליות ולרווחתם האישית של המשרתים בצה"ל. לגישת המבקש פסק הדין אימץ את עמדת המשיבים באופן המנוגד לדברי חקיקה שונים והקביעות שבו חוסמות את שעריו של בית המשפט בפני חיילים הסבורים כי זכויותיהם הכלכליות נפגעות. על רקע זה טוען המבקש כי יש לקיים בפסק הדין דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים.

10.דין הבקשה להידחות. תנאי ראשון לקיומו של דיון נוסף הוא שבפסק הדין נושא הבקשה נפסקה הלכה חדשה (סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984), ואילו בפסק הדין בענייננו לא נקבעה הלכה כלשהי והמבקש אף לא טוען זאת. מדובר בפסק דין תמציתי שבו דחה בית המשפט את עתירת המבקש לאחר שמצא כי החלטת הנציבה – שהתקבלה בהינתן עמדות גורמי המקצוע השונים בצה"ל ובהתבסס על נסיבותיו הפרטניות של המבקש – אינה מקימה עילת התערבות על פי אמות המידה שהותוו בפסיקתו של בית משפט זה לאורך השנים. קביעות אלו בפסק הדין אינן עולות כדי הלכה חדשה שהינה, כאמור, תנאי יסודי לקיומו של דיון נוסף (דנג"ץ 6912/21 יהל נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 7 (8.11.2021)). טענות המבקש, רובן ככולן, נוגעות למשגים שנפלו, לשיטתו, בפסק הדין. אלו הן טענות "ערעוריות" מובהקות וכבר נפסק לא אחת כי דיון נוסף אינו ערעור נוסף (ראו מני רבים: דנג"ץ 4539/21 דהרי נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 4 (28.7.2021)).

11.אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.