דנ"מ 4750/19 בועז מולדבסקי נ. הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור

1.

מונחות לפניי ארבע בקשות לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בעע"מ 9403/17 הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור נ' כרמלי (26.6.2019) (להלן: פסק הדין ). בפסק הדין התקבל בדעת רוב (השופט י' אלרון והשופטת י' וילנר ) הערעור על הכרעת בית המשפט המחוזי, ונקבע אין מקום להורות על ביטול החלטת הוועדה הארצית לתכנון ובניה של מתחמים מועדפים לאשר תכנית (תמ"ל 1004/א). השופט י' עמית סבר בדעת המיעוט כי יש להותיר על כנה את הכרעת בית המשפט המחוזי, שלפיה בהיעדר סקר סיכונים, החלטת הוועדה התקבלה על-בסיס תשתית עובדתית חסרה ודינה להתבטל. עוד נפסק פה אחד כי אין מקום לבטל את התכנית בשל היעדר התאמה להוראות חוק הותמ"ל, וכי אין מקום לבחון מחדש את הכללתן של קרקעות המיועדות להפקעה בתכנית בדרך של איחוד וחלוקה.

הבקשה הראשונה הוגשה על-ידי קבוצה של בעלי קרקעות המצויות בגבולות התכנית שייעודן שונה ל"דרך" לצורך הקמת מחלף בכביש 2, והן מיועדות להפקעה לשם ביצוע התכנית (דנ"מ 4750/19). עניינה של בקשה זו בסוגיית האיחוד וחלוקה. הבקשה השנייה הוגשה על-ידי עיריית הרצליה והוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה (דנ"מ 4753/19); השלישית הוגשה על-ידי עמותת אדם טבע ודין (דנ"מ 4852/19); והרביעית הוגשה על-ידי קבוצת תושבים המתגוררים בשכנות למתחם התכנית (דנ"מ 4856/19). שלוש הבקשות האחרונות נסובות על סוגיית אישור התכנית בטרם ביצוע סקר סיכונים סביבתי.

2.

לאחר שעיינתי בפסק הדין ובטענות הצדדים בעניין זה, החלטתי לקבל את הבקשות לדיון נוסף בדנ"מ 4753/19, דנ"מ 4852/19 ודנ"מ 4856/19, ולהורות על קיום דיון נוסף בפסק הדין של בית משפט זה בעע"מ 9403/17 הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור נ' כרמלי (26.6.2019). זאת, רק ביחס לשאלת הפקדתה ואישורה של תכנית בנייה המתייחסת למתחם הכולל קרקעות ומי תהום מזוהמים, בטרם ביצוע סקר סיכונים סביבתי. סוגיה זו עומדת באמות המידה לעריכת דיון נוסף.

מנגד, אין מקום להיעתר לבקשה בדנ"מ 4750/19 ולקיים דיון נוסף בסוגיית הכללת המקרקעין בתכנית בדרך של איחוד וחלוקה, חלף הפקעה ופיצוי. בפסק הדין מושא הבקשה לדיון נוסף נפסק פה אחד כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי בעניין זה, אין מקום להורות לוועדה לשוב ולבחון אפשרות זו. כפי שהטעימה המדינה בתגובתה, בעניין זה לא נקבעה הלכה חדשה, ולבטח לא הלכה קשה, חשובה, או כזו העומדת בסתירה להלכות אחרות של בית המשפט העליון. הבקשה בסוגיה זו כוללת טענות ערעוריות, הנוגעות לאופן יישום הדין על המקרה דנן. כך, ביחס לשאלה האם ישנה זיקה תכנונית ישירה, מובהקת והכרחית בין תכנית אפולוניה לבין המחלף שעתיד להיבנות על קרקעותיהם במסגרתה, או שמא – כפי שנפסק – זיקתו התכנונית של המחלף חורגת מגבולות התכנית, שכן הוא לא נועד לשרת רק את תושבי השכונה שתוקם במסגרת התכנית. טענות אלו אינן מצדיקות דיון נוסף; כידוע, "הדיון הנוסף אינו בגדר ערעור נוסף" (ראו למשל: דנג"ץ 4792/12 זילברשלג נ' עיריית עפולה , פסקה 2 (5.7.2012 )).

3.

סוף דבר: החלטתי לדחות את הבקשה לדיון נוסף בדנ"מ 4750/19 ולקבל את הבקשה לדיון נוסף בדנ"מ 4753/19, דנ"מ 4852/19 ודנ"מ 4856/19. מספר השופטים במותב וזהותם ייקבעו על-ידי הנשיאה. אין צו להוצאות.