פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בירושלים
דנ"מ
5304/16
לפני:
כבוד הרשמת ליאת בנמלך
המבקשת:
אורית בן שלמה
נ ג ד
המשיבים:
1.
משרד הפנים-ועדה מחוזית לתכנון ובנייה
2. המחלקה משפטית עיריית ירושלים
3. הועדה המקומית לתכנון ובנייה
תגובת המבקשת מיום 10.7.2016
החלטה
לאחר שעיינתי בתגובה אותה הגישה המבקשת בהתאם להחלטתי מיום 5.7.2016, נחה דעתי כי יש למחוק את ההליך, אשר הוגש לבית המשפט בחלוף המועד להגשתו.
תחילה אשוב ואדגיש כי בניגוד לסברת המבקשת הימים הנתונים להגשת עתירה לדיון נוסף נמנים ממועד מתן פסק הדין ולא ממועד המצאתו.
אמנם העדר המצאה ואי ידיעה על פסק דין עשויים להקים, בנסיבות מסוימות, "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף. ואולם אין מדובר בארכה הניתנת באופן אוטומטי (ראו למשל בשג"ץ 1337/13 תורג'מן נ' משרד הבטחון - רפא"ל
(11.4.2013)), ובענייננו לא מצאתי כי הוכח קיומו של "טעם מיוחד" כאמור.
בין היתר נתתי משקל בהחלטתי לשיקולים הבאים: המבקשת ציינה כי פסק הדין הומצא לידיה ביום 19.6.2016. ואולם, על פי מערכת "ניהול התיקים" כבר ביום 16.6.2016 הגישה המבקשת בקשה לעיון חוזר בפסק הדין (ובהחלטה מיום 19.6.2016 נדחתה הבקשה בידי הרכב השופטים), כך שנראה כי המבקשת
ידעה על פסק הדין קודם למועד ההמצאה הנטען. מכל מקום, המבקשת בחרה להגיש בקשה לעיון חוזר חלף הגשת עתירה לדיון נוסף או לפחות בקשה למתן ארכה להגשתה טרם חלוף המועד (כפי שהיה באפשרותה לעשות גם אם פסק הדין נמסר לה, כפי שטענתה, ביום 19.6.2016, יומיים טרם שחלף המועד להגשת העתירה), ובהמשך לכך הוסיפה המבקשת והגישה שתי בקשות נוספות לעיון חוזר. בחירתה זו אינה יכולה להצדיק מתן ארכה להגשת עתירה לדיון נוסף (וראו והשוו בעניין זה עע"מ 4877/11 זיסמן נ' משרד הפנים מחוז ת''א ועדת ערר מחוזית (26.2.2013)).
כמו כן, המבקשת לא ציינה בתגובתה האם נעשה על ידה נסיון כלשהו לברר את פרק הזמן הנתון לה להגשת העתירה (ובכלל זאת את המועד ממנו יש למנות את הימים הנתונים להגשתה), והעובדה שאינה מיוצגת אינה מייתרת את הדרישה המוטלת על כל בעל דין לערוך בירור בעניין.
עוד אוסיף כי על פני הדברים המקרה דנן אינו בא בגדר המקרים הבודדים בהם יורה בית המשפט על קיום דיון נוסף - הליך השמור למקרים נדירים ויוצאי דופן בהם בפסק הדין נפסקה הלכה שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה, או בשל היותה סותרת הלכה קודמת, מצדיקה ליבון נוסף לפני הרכב מורחב של שופטים. לפיכך, סיכויי ההליך שהגשתו מתבקשת אינם תומכים במתן ארכה להגשת העתירה.
בשולי הדברים אעיר כי לא נעלמה מעיני ההחלטה מיום 4.7.2016 בעע"מ 3558/15, אשר על פסק הדין בו נסב הליך זה, אך איני סבורה כי בהחלטה זו, כשלעצמה, יש כדי לשנות ממסקנתי.
הנה כי כן, ההליך הוגש באיחור, ושהמבקשת לא הצביעה על "טעמים מיוחדים" המצדיקים ליתן ארכה (בדיעבד) להגשתו, אני מורה על מחיקת ההליך.
ניתנה היום, י"ב
בתמוז התשע"ו (18.7.2016).
ליאת
בנמלך
ר
ש מ ת