פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנ"פ
1908/98
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקש
:
פלוני
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
עתירה לדיון נוסף בה
חלטתו של בית המשפט
העליון
בבש"פ 6660/97 מיום 6.3.98 שניתנה
על
ידי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
בשם
המבקש: עו"ד אמנון זכרוני; עו"ד
דרור ארד-אילון
החלטה
1.ביום 6.3.98 ניתנה בבית משפט זה החלטה בבש"פ 6660/97, על ידי כבוד השופטת טובה שטרסברג-כהן. ההחלטה ניתנה בבקשה לגילוי ראיה חסויה כאמור בסעיף 44 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א1971- (להלן: "פקודת הראיות"), ובתקנות סדרי הדין (עתירה לגילוי ראיה), התשכ"ט1969-. בהחלטה זו, נדחתה הבקשה לגילוי הראיה.
2.על החלטה זו הוגשה בפני עתירה לקיומו של דיון נוסף. בטיעוניו ציין בא כוח המבקש, כי ער הוא להחלטותיו של בית משפט זה, לפיהן לא ניתן לקיים דיון נוסף על החלטה או פסק דין שניתנו בבית משפט זה בפני דן יחיד (ראה: דנ"א 6707/95 לביא נ' בנק הפועלים , פ"ד מט(5) 155; בש"פ 6955/97 דרשאב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); רע"א 7810/96 אור יהודה נ' אור יעל (טרם פורסם); רע"פ 4427/97 שעשוע נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). אולם, טוען המבקש, כי לאור היעדר זכות ערעור (לטענתו) על החלטה כאמור בעניין גילוי ראיה חסויה ולאור העובדה כי הדיון בבקשה מעין זו נדון בבית משפט זה כערכאה ראשונה, הרי שתכליתו של הדיון הנוסף כאמור בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984- (להלן: "חוק בתי המשפט"), חובקת בתוכה גם דיון נוסף בהחלטת שופט - דן יחיד - בהליך מן הסוג הנדון. כך, טוען המבקש, גם לאור האפשרות הקיימת בסעיף 26 לחוק בתי המשפט, לדון בעניין מסויים במספר שופטים גדול יותר ובכך לאפשר - ולו באופן תיאורטי - לדון בבקשה מן הסוג דנן בהרכב של שלושה שופטים (לפחות) ולקיים על כן, דיון נוסף עליה.
3.לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות המבקש, נחה דעתי כי דין הבקשה לקיום דיון נוסף - להידחות. לא מצאתי בטיעונו של המבקש - חריף ככל שיהא - בכדי להביא לשינוי ההלכה שנקבעה בעניין לביא הנ"ל (דנ"א 6707/95, פ"ד מט(5) 155). גם אם נצא מנקודת המוצא שהציב המבקש - ולפיה לא ניתן לערער - אף לא במסגרת פסק הדין על החלטה במסגרת סעיף 44 לפקודת הראיות (ומבלי להביע כל עמדה בעניין זה לגופו), הרי שלא קיומו של דיון נוסף הוא הפתרון לשם כך, שהרי הלכה היא בידינו, כי אין דיון נוסף מהווה ערעור על ההחלטה או פסק הדין העומדים ביסוד הבקשה לעריכתו (ראה: דנג"ץ 6490/94 יעקב אמיר נ' עליזה אמיר (טרם פורסם); דנג"ץ 2751/94 לשכה אחרת נ' שר החוץ , פ"ד מח(5) 543). על כן אין בטעם זה בכדי להצדיק סטיה מן ההלכה האמורה בעניין לביא . הוא הדין לעניין טעמו השני של המבקש. עצם הסמכות לדון בשלושה בעניין המסור באופן עקרוני לדיון בפני דן יחיד (כאמור בסעיף 26 לחוק בתי המשפט) אינו מייחד דווקא את ההליך האמור בסעיף 44 לפקודת הראיות, ועל כן, לא מצאתי בטעם זה כדי להניח יסוד לסמכות קיום דיון נוסף במקרה דנן.
על כן, דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, כ"ז באדר התשנ"ח
(25.3.98).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98019080.
A01
/דז/