פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
דנ"פ
2760/98
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
העותר
:
ניסים
מועטי
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
עתירה לדיון נוסף בפסק
דינו של בית המשפט
העליון
בע"פ 2088/97 מיום 21.4.98, שניתן
על
ידי כבוד השופטים: ת' אור, ט' שטרסברג-
כהן,
י' אנגלרד
בשם
העותר: עו"ד משה מרוז
החלטה
עתירה לדיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון (כב' השופטים ת' אור, ט' שטרסברג-כהן וי' אנגלרד) מיום 21.4.98, שדחה את ערעורו של העותר על הרשעתו ועל העונש שנגזר עליו.
1.בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטים ד' ברלינר, ש' גדות וצ' גורפינקל) הרשיע את העותר בעבירות של אינוס, איומים ועבירת מעשה סדום. בגין עבירות אלו נדון העותר לעשר שנות מאסר. כאמור לעיל, דחה בית המשפט העליון את ערעורו של העותר על עצם הרשעתו ועל חומרת עונשו. בפסק דינו קבע בית המשפט העליון, כי אין כל יסוד להתערבות בממצאים העובדתיים ובממצאי המהימנות שקבע בית המשפט המחוזי. עוד קבע בית המשפט העליון, כי העונש שהוטל על העותר הוא אמנם חמור, אך הולם את חומרת המעשים בהם הורשע העותר.
2.בעתירה שבפני שב העותר ומגולל את הטענות שהעלה בערעורו, טענות שעיקרו חזרה על גירסתו העובדתית והפנייה לעדויות העדים שהעידו מטעמו (ולעדויותיהם של מקצת מעדי התביעה).לטענת העותר, מבוססת הרשעתו, בנסיבות אלה, על עדות המתלוננת לבדה. עוד מלין העותר על כך כי טיעוניו הרבים נדחו באמירה כללית, לפיה אין מקום להתערב בממצאיו של בית המשפט המחוזי. לפיכך, טוען העותר, "נראה לב"כ המבקש, כי התיק הנדון מצריך דיון נוסף, בשל החשיבות יוצאת הדופן של הכרעה בתיק זה.". לחלופין טוען העותר נגד חומרת העונש שנגזר עליו.
3.דין העתירה לדיון נוסף להידחות. מקומן הראוי של טענות העותר, רובן ככולן, הוא בערכאה ראשונה. מקצתן ראוי להעלאה בערכאת ערעור, אך אין בהן ולו טענה אחת הבאה בגדרן של העילות לקיום דיון נוסף, כהגדרתן בסעיף 30 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-.
העתירה לקיום דיון נוסף נדחית.
ניתנה היום, כ"ד באייר התשנ"ח
(20.5.98).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98027600.
A01
/דז/