פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
מ"ח
5371/18
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר
המבקש:
ירון לבין
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה לעיכוב ביצוע
עונש מאסר מטעם המבקש מתאריך 15.07.2018; תגובת המשיבה לבקשה מתאריך 18.07.2018
המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד ארז בן-ארויה
החלטה
1.
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהושת על המבקש עד למתן החלטה סופית בבקשה להורות על משפט חוזר שהגיש.
2.
המבקש הורשע בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (ת"פ 27549-02-14; השופטת ל' מרגולין-יחידי ) בעבירות גניבה בידי עובד, זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, שיבוש מהלכי משפט, ועבירת מנהלים בתאגיד, לפי סעיפים 391, 418, 420, 424(2), ו-244 ל חוק העונשין, התשל"ז-1977 . בגין עבירות אלה הושתו על המערער עונש מאסר בפועל לתקופה של 42 חודשים, וכן עונשי מאסר מותנה, קנס ופיצוי לתאגיד נפגע העבירות.
3.
ערעור שהמבקש הגיש על ההרשעה ועל גזר הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו – נדחה אף הוא, על כל רכיביו, בתאריך 23.05.2018, למעט עונשי הקנס והמאסר המותנה, שהופחתו (ע"פ 24324-06-17; כב' השופטת העמיתה ד' ברלינר , כב' השופטת מ' דיסקין , כב' השופט מ' יניב ).
4.
המבקש עתר לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור, ואף זו נדחתה בתאריך 27.06.2018 (רע"פ 4719/18; כב' השופט י' אלרון ). יצוין, כי דבר הגשתה של בקשת רשות הערעור, וכן ההחלטה המורה על דחייתה, כלל לא נזכרו בבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר ובבקשה למשפט חוזר שהמבקש הגיש.
5.
כעת פונה המבקש בבקשה למשפט חוזר, ובגדרה אף הבקשה שבפניי לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.
6.
המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל, נוכח סיכוייה הנמוכים של הבקשה למשפט חוזר, שאיננה מגלה עילה מן העילות הקבועות בחוק לבחינה מחודשת של החלטות הערכאות הקודמות שדנו בעניינו של המבקש.
7.
לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר, בתגובה לה ובחומרים שצורפו להן – נחה דעתי כי דין הבקשה
להידחות .
8.
ההליכים הפליליים העומדים לרשות המבקש מוצו זה מכבר, ופסק הדין שניתן בעניינו – הפך לחלוט. בשלב דיוני זה שלאחר הרשעה חלוטה, גובר משקלו של האינטרס הציבורי שבאכיפה מיידית, ונקודת האיזון משתנה כך שרק במקרים יוצאי דופן, ייעתר בית המשפט לעיכוב ביצוע עונש מאסר בפועל בגין בקשה לעריכתו של משפט חוזר ((בעניין זה ראו: מ"ח 6835/05 חג' יחיא נ' מדינת ישראל (18.07.2005); מ"ח 162/10 מנחם נ' מדינת ישראל (19.01.2010); מ"ח 211/06 סייג נ' מדינת ישראל (31.01.2006); מ"ח 1483/18 עדאיס נ' מדינת ישראל (19.02.2018)).
9.
לא שוכנעתי כי נסיבות מיוחדות מעין אלו קיימות בעניין שלפניי.
מבלי לקבוע מסמרות לעניין הבקשה למשפט חוזר, הרי שלאחר עיון בבקשה ובנימוקיה, ניכר כי יכולתו של המבקש לבסס בשלב זה, בתשתית איתנה וממשית, את קיומה של איזו מן העילות לקיום משפט חוזר – תלויים, על פני הדברים, על בלימה.
10.
זאת ועוד – המבקש כלל לא נדרש לנימוקיו בבקשה למשפט חוזר כעילה לעיכוב הביצוע, אלא סמך את בקשתו זו בטענה כי לא הפר עד כה את תנאי שחרורו בערבות ומלבד הרשעתו בהליכים המתוארים לעיל – הוא נעדר עבר פלילי.
ברי כי בכך לא די כדי להביא לעיכוב ביצוע עונש מאסר שהושת ונדון בשלוש ערכאות.
11.
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר – נדחית בזאת . המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר במועד ובתנאים שנקבעו בהחלטה ובפקודת המאסר שהוצאה על-ידי בית המשפט המחוזי הנכבד בתאריך 04.07.2018.
ניתנה
היום, ז' באב התשע"ח (19.7.2018).
המשנה לנשיאה