ע"א 1029/11 זכאי סמיונוב נ. יצחק גלעדי

לפניי בקשה מטעם המשיבים להגדלת סכום העירבון שנקבע בהליך שבכותרת – 5,000 ₪, לפי החלטתי מיום 21.2.2011.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. בהחלטתי מיום 21.2.2011 קבעתי סכום עירבון נמוך יחסית, בהתחשב בעובדה שהמערער זכאי לגמלת הבטחת הכנסה, אך גם בשים לב לכך שהמערער לא הסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי, לא ציין את מצבה הכלכלי של רעייתו, ולא הוכיח כי פעל לגיוס סכום העירבון מהסביבה הקרובה. עוד ציינתי בהחלטתי כי מבחינת סיכויי ההליך, ניצב המערער מול משֹוכה גבוהה.

מאז שניתנה החלטתי זו – והעירבון הופקד – חלו שתי התפתחויות רלוונטיות. ראשית , המערער הגיש בקשה לעיכוב ביצוע, וזו נדחתה על-ידי כבוד השופטת ארבל (ביום 17.5.2011), שציינה בין היתר כי "... סיכויי הערעור אינם גבוהים היות שעיקר הערעור מופנה נגד ממצאי העובדה והמהימנות של בית המשפט קמא, שבהם ערכאת הערעור נוטה שלא להתערב, כידוע". כבוד השופטת ארבל אף חייבה את המערער בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך של 6,000 ₪. סכום זה גבוה יותר מהעירבון שנקבע, ויובהר כי העירבון המופקד בבית משפט זה נועד להבטיח את הוצאות הצד שכנגד אף אם נפסקו בגדרי הליך ביניים כגון בקשה לעיכוב ביצוע או לסעד זמני (ראו למשל ע"א 9586/09 לייזר נ' אייזו לייזר זיווד אלקטרוני (1992) בע"מ (לא פורסם, 21.3.2010)).

שנית , ביום 13.9.2011 התקיים דיון מקדמי לפני כבוד השופט עמית. מפרוטוקול הדיון עולה כי הומלץ למערער לחזור בו מן הערעור, והובהרה המשמעות של הגעת התיק להרכב מבחינת פסיקת ההוצאות. המערער סירב – זו כמובן זכותו – וההליך נקבע לדיון לפני הרכב. אולם בשים לב להיקף ההתדיינות בתיק; לסיכוייו הלכאוריים של ההליך, נוכח התבטאויות השופטים שנדרשו לעניין זה; להוצאות שכבר נפסקו, כאמור לעיל; וכן בהתחשב בטענה – שהמערער אינו מכחיש – כי ההוצאות שנפסקו לחובתו בערכאה הקודמת (25,000 ₪) לא שולמו עד היום – ברור שעירבון בסך של 5,000 ₪ אינו מהווה עוד איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים.

בטרם סיום אדרש לטענתו של המערער כי לפי הסיפא של תקנה 433 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אין לרשם בית המשפט סמכות להורות על הגדלת העירבון, אלא אם נוכח כי חל שינוי נסיבות והמערער נעשה בינתיים בעל יכולת לשלם. טענה זו יש לדחות. הוראת הסיפא מתייחסת רק למקרה שבו המערער קיבל פטור מהפקדת עירבון - זאת הן לאור לשון התקנה הן לאור תכליתה (ראו ב"ש 535/85 שרון נ' קומפני פריזיין דה פרטרסיפיון , פ"ד לט(2) 529 (1985)). בענייננו, בהחלטתי מיום 21.2.2011 לא מצאתי לנכון לפטור את המערער מהפקדת עירבון, בהתחשב בעיקר בכך שהלה לא הוכיח כדבעי חוסר יכולת כלכלית. ואכן, המערער הפקיד את העירבון שנקבע, אולם, כאמור לעיל, הסכום של 5,000 ש"ח אינו משקף עוד איזון ראוי בין האינטרסים של הצדדים.

אדגיש, כי גם בשלב זה אין בדעתי לקבוע עירבון בסכום מלא, אולם יש בהחלט הצדקה להגדלת הסכום ל- 10,000 ₪ (כלומר, תוספת של 5,000 ₪). המערער ישלים את העירבון תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.