פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
11082/07 - י"ב
וערעור שכנגד
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המערער:
עו"ד יצחק יחיאל
נ ג ד
המשיבות:
1. יכין חק"ל בע"מ
2. יכין תעשיות בע"מ
בקשה לסיום הליך
החלטה
1.
לפני בקשה מטעם המערער לדחיית הערעור שכנגד על הסף. עניינו של הליך הערעור העיקרי שבכותרת, שהוגש ביום 27.12.07, בהשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (מפי כב' השופט נ' ישעיה) מיום 11.11.07 (להלן: פסק הדין). ביום 6.5.08 הגיש המערער בקשה לתיקון הודעת הערעור, כך שיתווסף לה פרק העוסק בפסיקתא שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 4.2.08 ובהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 11.3.08 לדחות את בקשת המערער לבטל את הפסיקתא. ביום 28.8.08 נעתר בית משפט זה (כב' הרשמת ג' לוין) לבקשת המערער וביום 1.9.08 הוגשה הודעת הערעור המתוקנת. ביום 24.9.08 הגישו המשיבות ערעור שכנגד על פסק הדין, תוך שהן מציינת כי הן עושות כן מכוח תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), לפיה זכאי הצד שכנגד להגיש ערעור שכנגד בתוך 30 ימים ממועד הגשת הערעור המתוקן על ידי המערער. מכאן הבקשה דנן.
2.
בבקשה שלפני – לדחייה על הסף – טוען המערער כי יש לדחות את הערעור שכנגד על הסף, שכן הוגש באיחור של כ-8 חודשים. לטענתו, הגשת הודעת ערעור מתוקנת מצידו אינה מקנה למשיבות זכות להגשת ערעור שכנגד ואינה משנה את המועד להגשתו. יתרה מזאת, טוען המערער, הערעור שכנגד אינו נוגע לפרק שהתווסף בהודעת הערעור המתוקנת, ואף אינו נובע מהערעור המקורי שהוגש, שכן עניינו בסוגיות שאינן מופיעות בכתב הערעור המתוקן.
3.
המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן, חרף הפסיקה בעניין, המועד להגשת הערעור שכנגד צריך להימנות מהמועד בו הומצא להן כתב הערעור המתוקן. זאת, כך נטען, אם כיוון שאין כל הגיון למנוע מהמשיב את האפשרות להגיש ערעור שכנגד לאחר תיקון הערעור; בשל כך שקציבת המועד להגשת ערעור שכנגד מעת המצאת כתב הערעור המקורי אינה מתיישבת עם לשון תקנה 434 לתקנות; עם הוראות התקנות העוסקות בערעור שכנגד; כמו גם עם סמכות בית המשפט בערעור ליתן פסק דין גם לטובת המשיבים אף אם לא הגישו ערעור או ערעור שכנגד (תקנה 462 לתקנות). עוד טוענות המשיבות כי ערעורן שכנגד הוגש עקב תיקון כתב הערעור על ידי המערער, וכן כי הוא נוגע וכרוך בסוגיות הנטענות בערעור.
4.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובחומר שלפני, נחה דעתי כי דין הבקשה למחיקת הערעור שכנגד על הסף להתקבל. זה מכבר נקבע, כי אין בעצם הגשתה של הודעת ערעור מתוקנת בכדי להקנות לצד שכנגד זכות להגשת ערעור שכנגד, וכן אין בה בכדי לשנות את המועד להגשתו (ראו: ע"א 731/88 בוכמן נ' פקיד שומה
(לא פורסם, 15.10.1990) ; בש"א 6265/97 זרדוק נ' צור שמיר (לא פורסם, 22.1.1998). עם זאת, כאשר בכתב הערעור המתוקן מועלות טענות שלא עלו בכתב הערעור המקורי, יש לראותן – ואותן בלבד –
ככתב ערעור מקורי לעניין עצם הזכות להגשת ערעור שכנגד, וכיוצא מכך, גם לעניין המועד להגשתו. בענייננו, המשיבות הגישו את ערעורן שכנגד בחלוף זמן משמעותי למן הגשת כתב הערעור המקורי. כלום קמה להם בנסיבות המקרה הזכות להגיש ערעור שכנגד נוכח תיקון הודעת הערעור וכנגזרת מתוכנה? תשובתי לשאלה זו היא בשלילה. לאחר שבחנתי את הערעור שכנגד לא מצאתי כי הוא מתייחס לפסיקתא ולהחלטות בית המשפט המחוזי, אשר אליהן מתייחס הפרק שהוסיף המערער בערעורו המתוקן (סעיפים 45-46 לערעור המתוקן), אלא דווקא פונה בטענות לגופו של פסק הדין. מכך עולה, כי הערעור שכנגד שהגישו המשיבות, המופנה למעשה כנגד כתב הערעור המקורי, הוגש באיחור ובלא הצדקה בדין להארכת המועד. לפיכך, דין הערעור שכנגד להימחק. לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה החלופית להארכת המועד להגשת הערעור שכנגד, בשים לב למועד הדיון הקרוב כמו גם האיחור הניכר.
5.
הבקשה מתקבלת אפוא. המשיבות ישאו בשכ"ט עו"ד המערער בסך של 1,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שישבו בדין, ותועבר לצדדים, ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.
ניתנה היום, כ"ו חשוון
תשס"ט (24.11.2008).
יגאל מרזל, שופט
ר ש ם