פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1339/14
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקשים:
1. אביחי מאור
2. טליה מאור
3. המוסד לביטוח לאומי
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת אמישרגז גז טבעי בע"מ
2. היועץ המשפטי לממשלה
בקשה לעיכוב ביצוע אגרת פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום
7.1.2014 שניתן על ידי
כבוד השופטת ד' גנות
בשם המבקשים:
עו"ד הילה טל
בשם המשיבה 1:
עו"ד קרן מרקו,
עו"ד סיוון לאונר
בשם המשיב 2:
עו"ד מלי אומיד-ברגר
החלטה
1.
בפני בקשה הנושאת את הכותרת "בקשה לעיכוב ביצוע הודעת חיוב בגין אגרת פסק דין". מקורה של הבקשה בתביעה שהגישו המבקשים נגד המשיבה 1, חברת אמישראגז – גז טבעי בע"מ, לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בגין נזקי גוף שנגרמו להם (ת"א 41642-01-12, השופטת ד' גנות ). התביעה נמחקה על הסף בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 7.1.2014, וביום 20.2.2014 הוגש ערעור על כך. בהמשך לכך, חויבו המבקשים בתשלום אגרה, כמקובל בתביעות בגין נזקי גוף (ראו: תקנה 5 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות )). הבקשה לעיכוב התשלום של האגרה הוגשה רק ביום 3.12.2014. לטענת המבקשים, רק בסמוך להגשת הבקשה הומצאה לידיהם דרישה לתשלום אגרה בסך של 12,964 שקל. היועץ המשפטי לממשלה, הוא המשיב 2, והמשיבה 1 השאירו את הבקשה לשיקול דעתו של בית המשפט.
2.
דין הבקשה להידחות. כפי שציינתי בעבר, תשלום אגרה אינו סעד שניתן במסגרת פסק הדין (ע"א 2424/13 אשקר נ' ביה"ח הצרפתי נצרת (11.12.2014)). דרך המלך להגשת בקשה לעיכוב התשלום של אגרה היא פניה לערכאה הדיונית. תקנה 14(ז) לתקנות האגרות מסמיכה את בית המשפט שדחה בקשה לפטור מאגרה, כולה או חלקה, להורות על דחיית מועד התשלום של האגרה. בכל הנוגע לחיוב באגרה בנסיבות שבהן נמחקה או נדחתה תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, חיוב המושת במלואו רק בסיום ההליך (ראו: תקנה 5(7) לתקנות האגרות), קובעת תקנה 14(ב) לתקנות האגרות כי בעל הדין החייב באגרה רשאי להגיש בקשה לפטור מתשלום לא יאוחר מחמשה עשר ימים מהמועד שנקבע לתשלום האגרה לפי תקנה 5. כל זאת, בכפוף לסמכות להורות על הארכת מועד לעשיית דבר שבסדר הדין לפי הסמכות הכללית לעשות כן לפי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
3.
אם כן, ככל שהמבקשים מעוניינים להגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה (לפי תקנה 14(ב) לתקנות האגרות) או למתן הוראות שעניינן מועד התשלום (לפי תקנה 14(ז) לתקנות האגרות) הם יכולים לפנות לרשם בית משפט המחוזי (ראו: סעיף 90(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). דרך פעולה זו אינה רק נכונה יותר מבחינת הדין, אלא גם כוללת בחובה את האפשרות לבקש סעד נוסף – פטור מתשלום האגרה, ולא רק עיכוב בתשלום (וזאת, כמובן, מבלי לחוות דעה באשר להחלטה הראויה במקרה זה). בשולי הדברים, ייאמר כי במקביל פתוחה בפני המבקשים גם האפשרות לפנות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות בכל הנוגע למועדי התשלום (ראו: סעיף 5ב לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה-1995).
4.
אשר על כן, דין הבקשה להידחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט"ו בטבת התשע"ה (6.1.2015).
ש ו פ ט ת