ע"א 1386/02 חיים רבינוביץ נ. דוד כץ

המשיב הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה למתן חשבונות כנגד המבקש, שבגידרה טען כי המבקש הפר את התחייבותו לשלם למשיב מחצית מסכומים שקיבל כעמלות עבור תיווך בעסקאות בין משקיעים בדרום-אפריקה לבין חברות ישראליות. בתאריך 31.12.01, לאחר שמיעת ראיות, קבע בית-המשפט המחוזי בפסק-דין, כי יש לקבל את תביעת המשיב, ולפיכך על המבקש להמציא למשיב בתוך 45 ימים חשבונות מדויקים ומפורטים, כפי שנתבקש בכתב-התביעה.

המבקש הגיש ערעור על פסק-הדין לבית-משפט זה, וארבעים ימים לאחר מתן פסק-הדין הגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין. בקשתו נדחתה. בתאריך 28.2.02 הגיש המבקש את הבקשה שבפניי לעיכוב ביצוע פסק-הדין. טענתו הייתה, בין היתר, כי בית-המשפט המחוזי טעה בהחליטו על מתן הסעד של מתן חשבונות, כפי שנתבקש בכתב-התביעה, מבלי שנערך קודם לכן בירור ביחס להיקף גילוי החשבונות הראוי, וכי, בנסיבות אלו, דחיית הבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין תרוקן את הערעור מתוכן וגם תגרום נזק לצדדים שלישיים, שבתצהיר החשבונות שהוטל על המבקש להמציא כלולים פרטים אודותיהם. לחלופין טען המבקש, כי יש לחייבו להפקיד את תצהיר החשבונות והאסמכתאות הנילוות לו במעטפה אטומה ובנאמנות בידי עורך-דין שיוסכם על-ידי שני הצדדים.

מנגד, המשיב התנגד בתוקף לעיכוב ביצוע פסק-הדין, וטען כי המבקש השתהה בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע ואף נהג בחוסר ניקיון כפיים בהסתירו את העובדות המלמדות על השתהותו. עוד נטען, כי סיכויי ערעורו של המבקש נמוכים משום שבית-המשפט קיבל את התביעה בהתבסס על ממצאי מהימנות, וכי אין ממש בטענת המבקש בדבר טעות של בית-המשפט המחוזי בהליך פסיקת הסעד של מתן חשבונות. כן נטען, כי אין לייחס משקל גם לטענה בדבר גרימת נזק לצדדים שלישיים על-ידי מסירת החשבונות, מן הטעם שממילא מדובר בפרטים שכבר נחשפו בעבר בפני הרשויות בישראל ובדרום-אפריקה. לבסוף נטען, כי אם יינתן צו לעיכוב ביצוע, קיים חשש כי המבקש ינצל צו זה לצורך העלמת ראיות.

ככלל, הגשת ערעור כשלעצמה אינה עילה לעיכוב ביצוע פסק-הדין שעליו עירער המפסיד, אלא אם קיים חשש כי אם לא יעוכב ביצוע פסק-הדין יהיה קושי להשיב את מצב המפסיד לקדמתו, אם יזכה בערעורו.

במקרה שבפניי, ברי כי אם המבקש יחשוף את החשבונות שבמחלוקת בפני המשיב, לא ניתן יהיה להשיב את מצבו של המבקש לקדמתו במלואו. מנגד, למשיב זכות לממש את זכייתו ולדאוג לכך כי מתן הצו לעיכוב ביצוע לא ירע את מצבו. מבלי להביע דעה באשר לסיכויי הערעור, הגעתי איפוא לכלל דעה, כי באיזון הכולל בין האינטרסים של הצדדים, יש לעכב את ביצוע פסק-הדין, הגם שאין מקום לקבל את בקשת המבקש במלואה.

אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת, במובן זה שעל המבקש להפקיד בתוך 30 ימים ממועד ההמצאה את תצהיר החשבונות בצירוף האסמכתאות הנילוות בנאמנות בידי בא-כוחו של המשיב, עורך-הדין אמנון יצחקניא, שיימנע מלעשות שימוש כלשהו במסמכים שיימסרו לידיו ויהיה רשאי אך לבדוק אם מסמכים אלו עומדים בהוראת בית-המשפט המחוזי.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.