ע"א 1513/99חיים דטיאשוילי נ. בנק לאומי לישראל בע"מ

בפניי בקשה להפחית את סכום הערבון שהוטל על המערערים להפקיד, וכן להאריך את המועד להפקדתו.

לטענת המערערים, התובענה בבית המשפט קמא היתה למתן פסק דין הצהרתי (על פסלותם של כתב ערבות ושטר משכנתא) ולכן אין הצדקה לדרוש מהם להפקיד סכום כה גבוה.

אינני מקבלת טענה זו הפקדת ערבון בערעור נועדה להבטיח את כיסוי הוצאותיהם של המשיבים בהליך הערעור . לפיכך, הגם שהסעד המבוקש הוא הצהרתי, הרי שאם יידחה הערעור יחוייבו המערערים, קרוב לוודאי, בהוצאות המשיב בהליך זה ובתשלום שכר-טרחה לבא כוחו.

טענה נוספת שהעלו המערערים היא כי "אין להם כל הכנסות" וכי "קביעת ערבון בסכום כה גבוה עלול להיות - הלכה למעשה - בטול הערעור בעודו באיבו, אם לא יעלה בידי המבקשים לגייס את סכום הערבון".

הכלל הוא כי מבקש הפטור צריך לשכנע את בית המשפט כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בנטל הערבון, וכן חייב הוא להראות תמונה מלאה, מפורטת ונכונה של מצבו הכלכלי, הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו, רכושו וכל פרט רלוונטי.

המערערים לא ציינו ממה הם מתקיימים והאם יש להם חסכונות, לא פירטו את רכושם, ואף לא טרחו לצרף לבקשתם תצהיר. יתר על כן, מפסק הדין ומכתב הערעור עצמו עולה כי בבעלותם לפחות 2 חנויות.

מתגובת המשיב עולה כי מצבם הכלכלי של המערערים רחוק מלהיות קשה.

משלא עמדו המבקשים בנטל להראות כי מצבם הכלכלי מצדיק פטור מהפקדת ערבון, אין צורך להכנס לשאלת סיכויי הערעור.

הבקשה נדחית.