ע"א 2242/09 יוסי נאמן נ. כונס הנכסים הרשמי

1.

המערער מבקש לפטור אותו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון, זאת במסגרת ערעורו על החלטה של בית המשפט המחוזי להכריז עליו פושט רגל, למנות את המשיב 2 כנאמן לנכסיו וכן למנות ועדת ביקורת. יש לציין כי מאז שהוגש הערעור (ביום 11.3.2009), ובצמוד לו הבקשה לפטור, זרמו מים רבים בהליך וניתנו מספר החלטות. בין ההחלטות – גם החלטה של כבוד השופטת א' פרוקצ'יה לדחות את בקשת המערער לעכב את ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי. כבוד השופטת פרוקצ'יה סקרה בהחלטתה את ההליך הנוסף שנקט בו המערער במקביל לערעור שבכותרת – הליך של בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי – והשמיעה ביקורת "על המהלכים הכפולים שהמבקש נקט בהם באותו ענין עצמו, בשתי ערכאות שיפוט בו-זמנית". כבוד השופטת פרוקצ'יה חייבה את המערער לשלם למשיבים את שכר טרחת עורך-דינם, בסכום של 7,000 ₪. אותו הליך עיון חוזר הביא גם להשהיית בטיפול בערעור ולהארכת המועד לתשלום האגרה והעירבון, הכול לפי החלטות רשמי בית משפט זה. בסופו של יום – בתאריך 27.12.2009 – ניתנה החלטה של בית המשפט המחוזי שלפיה נמחקה הבקשה לעיון חוזר. החלטה זו באה לאחר שהמערער הגיש הצעה להסדר נושים, ובית המשפט הטעים כי "לאחר שתבדקנה כל תביעות החוב וההסדר יעמוד לא על כרעיים אלא על רגליים תוגש בקשה חדשה".

2.

בנסיבות אלה הורה כבוד הרשם י' מרזל, ביום 18.1.2010, על המשך הטיפול בערעור בבית משפט זה, ועקב כך שבה על כנה הבקשה לפטור מאגרה ומעירבון. כבוד הרשמת ג' לוין הורתה למערער להגיש בקשה מעודכנת המפרטת את מצבו הכלכלי העדכני, בצירוף תיעוד מלא, ותוך התייחסות גם לאפשרות לגייס כספים מסביבתו הקרובה; המערער התבקש גם להתייחס לסיכויי הערעור.

3.

המערער אכן הגיש בקשה מעודכנת בצירוף תצהיר, ובגדרה הוא מפנה לסעיף 14(ד)(3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות), שלפיו הכרזה על אדם כפושט רגל מהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם אגרה. המערער מוסיף וטוען כי אין ברשותו חשבון בנק פעיל ונכסים הניתנים למימוש או לשעבוד, וכי לא היו לו הכנסות בחודשים שקדמו להגשת הבקשה. המערער מתאר גם את מצבו המשפחתי, וגורס כי לא עלה בידו לגייס את סכום האגרה והעירבון מאמו ומזוגתו. לעניין אחרון זה מטעים המערער כי אמו אמנם נאותה לממש נכס מקרקעין ולהעמיד לטובת הסדר הנושים סכום של 300,000 ₪, אולם בשלב זה הנכס טרם מומש. המשיבים מצדם מתנגדים למתן הפטור המבוקש, הן לאור סיכויי ההליך – הנמוכים לשיטתם – הן לאור עמדתם כי המערער לא הוכיח את כל הדרוש כדי שתקום מסקנה כי אין באפשרותו לשלם אגרה ולהפקיד עירבון.

4.

על יסוד החומר שבתיק ניתן לקבוע, לצורך הבקשה שלפניי, כי המערער שרוי במצב כלכלי קשה שהוביל אותו לפשיטת רגל, כשתביעות החוב שהוגשו נגדו מצטברות למיליוני ש"ח. סעיף 14(ד)(3) לתקנות האגרות אף קובע, לעניין האגרה, כי ההכרזה על המערער כפושט רגל מקימה ראיה לכאורה להיעדר יכולת כלכלית. עם זאת, יש לציין כי המערער לא צירף – אף לאחר החלטת כבוד הרשמת לוין מיום 31.1.2010 – מסמכים התומכים בטענותיו לגבי מצבו הכלכלי; כך למשל הוא לא צירף את האסמכתאות ואת הדוחות שלדבריו הוא מגיש באופן שוטף למשיבים. לא הובהר כיצד מממן המערער את ייצוגו המשפטי, וחשוב במיוחד (לעניין העירבון) – לא שוכנעתי כי אין באפשרותו של המערער לגייס כספים מקרוביו, ובפרט מאמו (שכאמור הסכימה להעמיד סכום ניכר לטובת הסדר הנושים). יודגש כי לא צורף תצהיר של האם ושל חברתו של המערער, שלדבריו השיבו פניו ריקם כשביקש את עזרתן. נתון נוסף שיש להביאו בחשבון הוא שהמערער – כך לדברי המשיב 1 – לא שילם את ההוצאות שכבר נפסקו לחובתו בבית משפט זה (החלטת כבוד השופטת פרוקצ'יה הנזכרת לעיל). במצב דברים זה, אף שנכון אני להניח כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו טוב, אין לקבוע כי הוא נטול כל אפשרות לגייס סכום להבטחת הוצאות המשיבים.

5.

אשר לסיכויי ההליך: המערער מציין ובצדק כי הליך העיון החוזר שהתנהל בבית המשפט המחוזי, ואשר העיב על עצם קיומו של הליך הערעור בבית משפט זה, נסתיים. עם זאת, המשיבים טוענים – ומפנים בעניין זה להחלטה בבקשה לעיון חוזר – כי הדרך סלולה לפני המערער להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט המחוזי. איני נדרש לעניין זה בהליך שלפניי, אולם אציין כי למקרא הודעת הערעור גופה אין בידי לשלול, על פני הדברים, את סיכויי הערעור.

לאור כל המקובץ אני מורה כדלקמן: ניתן בזה פטור מאגרה בהליך שבכותרת. המערער יפקיד עירבון בסכום של 7,000 ₪ בתוך 21 ימים, שאם לא כן – יידחה ההליך ללא צורך בהתראה נוספת.