פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2242/09
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
המבקש:
יוסי נאמן
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרשמי
2. המנהל המיוחד (הנאמן), עו"ד אורן צורן
בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 26.1.09
בבש"א 22843/08 שניתנה על ידי כב' סגנית הנשיא השופטת ו' אלשייך
בשם המבקש:
עו"ד מיכה צמיר
בשם המשיב 1:
עו"ד מיכל ליבוביץ
בשם המשיב 2:
בעצמו
החלטה
1.
נגד המבקש, עו"ד במקצועו, התנהלו הליכי כינוס נכסים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר בסיומם נעתר בית המשפט המחוזי ( כב' סגנית הנשיא השופטת ו' אלשייך ) ביום 26.1.09 לבקשת כונס הנכסים הרשמי להכריז עליו פושט רגל, למנות נאמן לנכסיו, ולמנות ועדת ביקורת.
2.
בחודש פברואר 2009 פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה דחופה לעיון חוזר בהחלטה האמורה. בהחלטתו מיום 24.2.09 ציין בית המשפט המחוזי כי, על פניו, אין האמור בבקשה עולה בקנה אחד עם פרוטוקול אסיפת הנושים שהתקיימה בעניינו של המבקש, אך יחד עם זאת, החליט לקיים דיון בבקשה וזאת "כדי לא לפגוע בחייב (המבקש) מבלי שיאמר וישמיע דברו". הדיון בבקשה נקבע בתחילה לחודש מאי 2009, אך בהמשך נדחה המועד, והוא קבוע כיום בפני בית המשפט המחוזי ליום 30.11.09.
3.
בראשית חודש מרץ 2009, זמן קצר ביותר לאחר החלטת בית המשפט המחוזי בדבר קביעת הבקשה לעיון חוזר לדיון, הגיש המבקש ערעור לבית משפט זה על החלטת בית משפט קמא מיום 26.1.09 בה הוכרז כפושט רגל. עיקר טענותיו בערעור הן כי בית המשפט המחוזי לא קיים דיון במעמד הצדדים קודם להכרזתו פושט רגל; ולא העניק לו את יומו להתנגד לבקשה, ולא איפשר לו להגיע להסדר עם הנושים. בכך, נשללה ממנו זכות הטיעון, וזכות הגישה לערכאות. עם הגשת הערעור, פנה המבקש לבית המשפט המחוזי בבקשה לעכב את ביצוע ההחלטה להכריזו כפושט רגל עד להכרעה בערעור, ומשבקשתו זו נדחתה ביום 27.5.09, פנה לבית משפט זה בבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע החלטת ההכרזה.
4.
דין הבקשה להידחות. נכון לעת זו, תלויים ועומדים שני הליכים מקבילים בענין הכרזת המבקש כפושט רגל. האחד – בבית המשפט המחוזי, במסגרת בקשה לעיון חוזר בהחלטת ההכרזה על פשיטת רגל; והשני – בבית משפט זה, בו תלוי ערעור המבקש על החלטת בית המשפט המחוזי להכריזו פושט רגל.
קיומם של שני הליכים מקבילים כאמור, הוא מצב אנומלי שאין להתירו. הערעור על הכרזת פשיטת הרגל אינו בשל לדיון בשלב זה, והוא מוקדם כל עוד לא תינתן החלטה בהליך העיון החוזר בהכרזת פשיטת הרגל בערכאה הדיונית. בכל מקרה, לא ניתן לברר את הערעור כל עוד לא הושלם ההליך בענין הכרזת פשיטת הרגל בערכאה הדיונית בהחלטה סופית.
5.
יש מקום לביקורת על המהלכים הכפולים שהמבקש נקט בהם באותו ענין עצמו, בשתי ערכאות שיפוט בו-זמנית. יש בכך משום הטרחה והכבדת שווא של בית משפט זה בערעור סרק שהוגש קודם זמנו (והשוו: בש"א 356/89 בריק נ' בנק אוצר החייל , פ"ד מג(4) 22, 24 (1989)).
6.
בנסיבות אלה, אין מקום ואין הצדקה להושיט למבקש עזרה באמצעות מתן הסעד המבוקש על ידיו. משבחר לנקוט בהליך נוסף בפני בית המשפט המחוזי בענין ההכרזה, ומשבית המשפט המחוזי הורה כי הליך זה ייקבע לדיון בפניו, לא היה מקום לפתוח בהליך ערעורי בפני בית משפט זה בטרם הסתיימו ומוצו כל ההליכים בענין ההכרזה בפני בית המשפט קמא. גם בקשה זו לעיכוב ביצוע הכרזת פשיטת הרגל הינה מוקדמת, ואינה בשלה להכרעה כל עוד בית המשפט המחוזי לא הכריע סופית בבקשה לעיון חוזר בהכרזה זו. משכך, יש אף להניח, כי צו עיכוב ביצוע הכרזת פשיטת הרגל אינו נחוץ למבקש באופן מעשי, משהחלטת בית המשפט המחוזי בדבר ההכרזה שוב אינה סופית, בהיותה כפופה לבחינה שיפוטית נוספת של הערכאה הדיונית שנתנה אותה.
הבקשה נדחית, אפוא. המבקש ישא בשכר טרחת עורכי-דינם של המשיבים בסך כולל של 7,000 ₪.
ניתנה היום, ט' באב תשס"ט (30.7.09).
ש ו פ ט ת