ע"א 2415/98 רחל דורנבאום נ. יוסי יהודה

1.ביום 24.5.98, לאחר דיון במעמד הצדדים, פטרה כב' הרשמת, השופטת א' אפעל-גבאי את המבקשים מתשלום אגרה והורתה להם להפקיד ערבון בסכום מופחת של 5,000 ש"ח תוך שלושים יום ממועד המצאת ההחלטה. ערבון כאמור, לא הופקד וביום 5.10.98, במענה לפניית מזכירות בית המשפט לבא כוח המבקשים, הודיע האחרון, כי המבקש מס' 2 עזב את הארץ, המבקשת מס' 1 הוכרה כנכה בשיעור 100% והיא מתפרנסת מקיצבת הביטוח הלאומי. אי לכך, טוען בא כוח המבקשים, אין המבקשים יכולים לשאת בחובת הפקדת הפקדון, והוא מבקש, חרף זאת, כי הערעור לא יימחק.

2.המשיבים מתנגדים לבקשה זו. ראשית, מן הטעם שאינה נתמכת בתצהיר. שנית - מן הטעם שמשמעה הוא, כי חיובם הצפוי של המבקשים בהוצאות ערכאה זו יתווסף לסכום ההוצאות שהם חבים כבר עתה בגין הדיון בערכאה ראשונה - בסך 10,000 ש"ח. שלישית - מחמת העובדה שהמבקשים לא טרחו לשוב ולפנות בנושא הערבון ועשו כן רק משפנתה אליהם מזכירות בית המשפט. ורביעית - מן הטעם שהדירה נשוא הערעור נמכרה בינתיים במכירה כפויה ובאישור בית המשפט לצד שלישי.

3.אכן. אין בטענות בא כוח המבקש גם כדי להצדיק את אי הפקדת הערבון. היענות לבקשתם לעניין זה (שהוגשה, כאמור, באיחור ניכר) משמעה שינוי החלטתה של כב' הרשמת א' אפעל-גבאי, בלא שהוצג ביסוס עובדתי או משפטי לכך. בנסיבות אלו, אפשר והיה מקום להורות כבר עתה על רישום הערעור למחיקה. חרף זאת, מצאתי לנכון, בהתחשב במכלול הנסיבות, לאפשר למבקשים להפקיד את הערבון בו חוייבו, וזאת תוך שלושים יום ממועד מתן החלטה זו. אם לא יעשו כן, יימחק ערעורם בלא צורך בהתרעה נוספת.