פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
2468/17
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המערערות:
1.
גלריית עדן בע"מ
2. קטיה קלימובסקי
נ ג ד
המשיבים:
1.
דגנית בלכנר
2. רוני בלכנר
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת
ד"ר
ד' אבניאלי
) מיום 17.1.2017 בת.א. 17109-08-13
בשם המבקשות: עו"ד
ירון אלכאוי; עו"ד יצחק לזר;
עו"ד
אור לוסטגרטן; עו"ד נועה אבן ספיר
בשם המשיבים: עו"ד
לירן מיכאל; עו"ד אוהד רוזן
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו החלקי של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת ד"ר
ד' אבניאלי ) מיום 17.1.2017 בת.א. 17109-08-13, בהתייחס לרכיב המצאת חשבונות ומסמכים למשיבה 1 (להלן: המשיבה ) בלבד, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין החלקי.
2.
הרקע לבקשה נעוץ בסכסוך שבין המשיבה, אמנית בתחום הפופ-ארט, לבין המערערות ,
גלריה אשר ייצגה את המשיבה במשך שנים רבות ומנהלת הגלריה (להלן ביחד: הגלריה ) . בין הצדדים נחתם הסכם בלעדיות, אשר בוטל על ידי המשיבה בטענה כי הגלריה הפרה באופן שיטתי את ההסכם. המשיבה הגישה נגד הגלריה תביעה לפיצויים בסך 8 מיליון ₪ וכן תביעה למתן חשבונות, בטענה כי הגלריה ניצלה אותה ומסרה לה מידע כוזב בדבר היקף הרווחים שגרפה ממכירת יצירותיה. הגלריה הגישה תביעה שכנגד נגד המשיבה ובן זוגה (המשיב 2), במסגרתה נטען כי המשיבה היא שהפרה את הסכם הבלעדיות והסבה נזקים לגלריה.
3.
בית המשפט המחוזי דחה את תביעת הפיצויים שהגישה המשיבה ואת התביעה שכנגד של הגלריה, אולם קיבל את תביעת המשיבה למתן חשבונות, תוך שקבע כי -
"... הגלריה פעלה בחוסר ניקיון כפיים, כאשר נמנעה מלחשוף בפני דגנית נתונים הנוגעים למחירוני הגלריה, היקף המכירות ודו"חות המחסנים, לאורך שנות ההתקשרות עם דגנית, והתמידה בניסיונות להסתיר נתונים אלה גם מבית המשפט. כך, ומשהגלריה נוהגת לאורך כל הדרך בערפול, ומסתירה נתונים מבית המשפט ומן הצד שכנגד, קבעתי כי היא מחויבת במתן חשבונות..." (עמ' 53 לפסק הדין, תחת הכותרת "אחרית דבר").
על כן, קבע בית המשפט כי על מנת שתוכל המשיבה לבסס את דרישתה הכספית מהגלריה -
"על הגלריה להמציא את החשבונות והמסמכים לדגנית, כשהם מאומתים בתצהיר של רואה חשבון, תוך 60 יום ממועד פסק הדין החלקי. החשבונות יתייחסו למכירות יצירותיה של דגנית לאורך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים, לרבות חשבוניות בית הדפוס ודו"חות המחסנים. הגלריה רשאית להשחיר פרטים הנוגעים ללקוחות אחרים של הגלריה ולא מעבר לכך" (שם).
4.
הגלריה הגישה ערעור על פסק דינו החלקי של בית משפט קמא, בין היתר על ההחלטה לדחות את התביעה שכנגד שהגישה. כן טוענת הגלריה, כי לא התקיימו התנאים המצדיקים את מתן סעד מסירת החשבונות והמסמכים למשיבה, וכי בית משפט קמא לא נימק כנדרש את קביעותיו בהקשר זה.
יצוין כי המשיבים הגישו בקשה לסלק על הסף את ערעור הגלריה על ההחלטה להמציא לידי המשיבה את החשבונות והמסמכים האמורים. עם זאת, ובהמלצת רשמת בית המשפט , הודיעו המשיבים כי הם מוותרים על הבקשה, וזו נמחקה בהחלטת הרשמת מיום 29.5.2017.
5.
כעת מונחת לפני בקשת הגלריה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט קמא , בהתייחס לרכיב המצאת החשבונות והמסמכים למשיבה, וזאת עד להכרעה בערעור. לטענת הגלריה, סיכוייה לזכות בערעור טובים, בפרט בכל הקשור להחלטה בדבר מסירת החשבונות והמסמכים. באשר למאזן הנוחות, נטען כי אם יימסרו החשבונות והמסמכים למשיבה, הרי שהערעור בהיבט זה יעוקר מתוכן, וייגרם לגלריה נזק בלתי הפיך, "שעה שיועברו לידי המשיבים החשבונות אשר, לשיטת המבקשות, למשיבים אין כל זכות לקבלם ואשר כוללים מידע מסחרי סודי, חסוי ורב ערך של המבקשות".
6.
המשיבים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי בניגוד לטענת הגלריה, המסמכים והחשבונות המבוקשים אינם כוללים " מידע מסחרי סודי, חסוי ורב ערך", וממילא הותר לגלריה להשחיר פרטים הנוגעים ללקוחות אחרים. כן נטען כי סיכויי הערעור שהגישה הגלריה הינם קלושים. כמו כן, נטען כי למשיבה ייגרמו נזקים משמעותיים ככל שתעוכב מסירת המסמכים והחשבונות, שכן היא לא תוכל להוכיח את תביעתה הכספית במלואה עד אשר יוכרע הערעור, וכי הגלריה עלולה בינתיים "לערוך ולשפץ את חשבונות הגלריה, לבדות ולפברק ראיות, להעלים מסמכים, לערוך התאמות במסמכים הרלבנטיים - הכל כדי למנוע את חשיפת האמת". לחילופין, מבקשים המשיבים כי הגלריה תפקיד את כל החשבונות והמסמכים הרלבנטיים בכספת בית המשפט עד להכרעה בערעור.
7.
לאחר עיון בפסק דינו של בית משפט קמא ובטענות הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה באופן חלקי.
8.
כידוע, על המבקש עיכוב ביצוע עד להכרעה בערעור להוכיח שני תנאים מצטברים - כי סיכויי הערעור טובים וכי קיים חשש שמימוש פסק הדין יגרום למבקש נזק בלתי הפיך ("מאזן הנוחות")
(אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 1154 (מהדורה אחת עשרה, 2013)). כלל הוא כי בין שני התנאים האמורים חלה "מקבילית כוחות": ככל שמאזן הנוחות נוטה באופן ברור יותר לטובת אחד הצדדים, כך פוחת משקלו של השיקול בדבר סיכויי הערעור ( חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 371 (מהדורה
שלישית, 2012)).
בענייננו, אף אם אניח כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, ברי כי המצאת המסמכים והחשבונות לידי המשיבה טרם מתן ההכרעה בערעור, תסכל את מטרתו. כפי שנפסק לא אחת בבית משפט זה, "ככל שסיכויי הערעור אינם קלושים, ביצוע צו למתן חשבונות בטרם הוכרע הערעור יקים קושי בהחזרת המצב לקדמותו באופן המטה את מאזן הנוחות לטובת המבקש את עיכוב הביצוע" (ע"א 3416/13 טל-יד מצויינות בשירות בע"מ נ' וויזקום תקשורת בע"מ , פסקה 10
(17.7.2013). כן ראו: ע"א 8612/14 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' ברנץ
(3.2.2015); וע"א 3658/16 הלוי נ' שמש , פסקה 6 (25.5.2016) ). מנגד, וכמפורט בפסקה 3 לעיל, לא ניתן להתעלם מקביעתו החמורה של בית משפט קמא לפיה " הגלריה פעלה בחוסר ניקיון כפיים, כאשר נמנעה מלחשוף בפני דגנית נתונים הנוגעים למחירוני הגלריה, היקף המכירות ודו"חות המחסנים, לאורך שנות ההתקשרות עם דגנית, והתמידה בניסיונות להסתיר נתונים אלה גם מבית המשפט". בנסיבות אלו, ובשל חשש להתנהגות עתידית דומה מצד הגלריה, יש לקבוע כי הגלריה תפקיד את החשבונות והמסמכים מושא הבקשה במעטפה חתומה במזכירות בית משפט קמא, וזאת עד למתן החלטה אחרת.
9.
אשר על כן, המצאת החשבונות והמסמכים לידי המשיבה, כמפורט בעמ' 53 לפסק דינו של בית משפט קמא, מעוכבת בזאת עד למתן החלטה אחרת. הגלריה תפקיד את החשבונות והמסמכים האמורים במעטפה חתומה במזכירות בית משפט קמא עד ליום 29.6.2017. בנסיבות הענין, לא אעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ז
בסיון התשע"ז (11.6.2017).
ש
ו פ ט