ע"א 2505/10 דני אזולאי נ. מקסים אוחיון

המערער הגיש תביעה נגד המשיבים. המשיב 1 ביקש לסלק את התביעה על-הסף מטעמים שונים. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע קיבל את הטענה בדבר פורום לא נאות, ועיכב את הדיון בתביעה כדי לאפשר למערער להגיש את תביעתו בפורום המתאים. המערער חויב לשלם למשיב 1 הוצאות בסכום של 6,000 ₪. על החלטה זו הגיש המערער את הערעור שבכותרת, ובמסגרתו עתר לפטור מהפקדת עירבון; זו הבקשה שלפניי.

בבקשת הפטור נטען כי המערער ירד מנכסיו בשל המיזם העסקי נשוא ההליך המשפטי, ונקלע למצב כלכלי קשה. לדבריו, אין ברשותו נכסים משמעותיים, לרבות נכסים פיננסיים, ואין לו הכנסה קבועה. כל הונו – כך הוא טוען – מסתכם היום בסכום של כ- 30,000 ₪. המערער מתאר את הליך הגירושין שחווה ואת הסכם הגירושין שלפיו קיבל לידיו סכום של 135,000 ₪ מתוך התמורה שצמחה ממכירת דירת המגורים. המערער טוען עוד כי הוא משתכר "עמלות זניחות" מפעולות תיווך עסקי בין גורמים בישראל לבין גורמים באתיופיה. עוד נטען כי במהלך השנים האחרונות פרע המערער את חובותיו אך במצבו דהיום איש לא יאות להלוות לו כספים – ואכן ניסיונו לגייס את סכום העירבון מן הבנק נתקל בסירוב. גם קרוביו של המערער, כך נטען, אינם מסוגלים לסייע בידו בשל מצבם הכלכלי.

המשיבים 5-3 הגישו תגובה לבקשה. לשיטתם, לא עלה בידי המערער להראות שאין ביכולתו להפקיד את כספי העירבון. המשיבים 5-3 סבורים כי הסכם הגירושין שצורף לבקשה – שנחתם ביום 21.4.2010 – מעורר תמיהות שכן עולה ממנו כי המערער "התנדב" להעניק לאשתו את מרבית רכושו. עוד הם מציינים כי לפי האמור בהסכם הגירושין, מתוך תמורת מכר הדירה כוסה חוב משכנתא בסך של 600,000 ₪, ואולם הדבר אינו מתיישב עם נסח רישום מקרקעין שלפיו המשכנתא הייתה בסכום נמוך בהרבה. עוד מוסיפים המשיבים 5-3 ומביעים עמדתם כי סיכויי ההליך נמוכים.

המערער הגיש תשובה לתגובת המשיבים 5-3. בין היתר הוא מסביר כי בהסכם הגירושין נפלה טעות סופר עת צוין כי סכום של 600,000 ₪ שימש לפירעון המשכנתא. המערער מציין כי הסכום האמור שימש גם לסילוק חובות נוספים שרבצו עליו ועל בת-זוגו. המערער מכחיש בתוקף את הטענה כי הסכם הגירושין נועד להברחת נכסים.

דין הבקשה להתקבל בחלקה. על בעל דין המבקש פטור מערבון, תוך חשיפת בעל הדין שכנגד לסיכון כי הוא לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו כאלה, לעמוד בשני תנאים מצטברים: הוכחה של חוסר יכולת כלכלית להפקיד את העירבון, וקיום סיכויים טובים להליך. כדי לעמוד בתנאי הראשון על מבקש הפטור לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי. בענייננו, ישנן מספר אינדיקציות לכך שמצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים, ולעניין זה אני מביא בחשבון בין היתר את הטענות הכלולות בתצהירו ואת דף חשבון הבנק שצירף, שבו אמנם מתועדת יתרת זכות בסכום לא מבוטל אך בה-בעת לא נרשמה כל הפקדה בחודשים פברואר עד אפריל. עם זאת, הבקשה אינה כוללת תשתית עובדתית מלאה; מעבר לחוסר הדיוק, למצער, בכל הנוגע לכיסוי חוב המשכנתא, לא מצאתי בבקשה התייחסות מפורשת ומפורטת לגורל הסכום שהועבר לידי המערער – לדבריו – מתוך התמורה ששולמה בגין מכירת הדירה. כמו-כן, אין בבקשה פירוט של הכנסות המערער מעסקי התיווך, פרט לאמירה כללית כי מדובר ב"עמלות זניחות". זאת ועוד, המערער ציין כי הוא אינו יכול להסתייע בקרוביו, והביא כדוגמה את שלושת אחיו, אך לא צירף לעניין זה כל אסמכתא ולא התייחס, למשל, לאפשרות להיעזר באחותו שאצלה – כך לדבריו – הוא מתגורר בעת שהותו בישראל. המערער גם לא הסביר כיצד הוא מממן את ייצוגו המשפטי. לבסוף אציין כי המערער לא ביקש פטור מתשלום אגרה, ושילם אגרה בסך של 2749 ₪.

במכלול הנסיבות, ובהתחשב גם בהיקפו של ההליך, אך מבלי שראיתי מקום במקרה זה לקבוע קביעות לכאוריות לגבי סיכויי ההליך, יעמוד העירבון על סכום של 10,000 ₪. אם לא יופקד העירבון תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, ירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת.