ע"א 2809/13 דני אזולאי נ. מקסים אוחיון

לפניי בקשה מטעם המשיב 1 למחיקתו של המשיב 2 מן ההליך שבכותרת ולהוצאת סיכומיו מן התיק.

המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תובענה כנגד המשיבים. המשיב 2 (להלן: נגה ) לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיונים, ומשכך ניתן נגדו, ביום 25.9.2008, פסק דין בהיעדר הגנה. ביום 24.1.2010 פסקה הערכאה הדיונית כי הדיון בתובענה יעוכב על מנת לאפשר למערער להגיש את תביעתו בפורום הנאות באתיופיה. ביום 7.11.2011 קיבל בית משפט זה ערעור על פסק הדין במובן זה שניתנה למערער רשות לתקן את כתב תביעתו והדיון הוחזר לבית משפט קמא (ע"א 2505/10). יצוין, כי עיון בפסק דינו של בית המשפט העליון מעלה כי נגה צוין כמשיב בערעור האמור. ביום 28.2.2013 דחה בית המשפט המחוזי את התביעה במלואה כנגד המשיבים 1 ו- 3-5, ובגדר הערעור שבכותרת משיג המערער על פסק הדין.

בכתב הערעור, אשר הוגש ביום 21.4.2013, ציין המערער את נגה כמשיב. ביום 5.8.2013 ניתן צו סיכומי טענות בהליך דנן, ובו נקבע כי המשיבים (אשר נגה צוין כאחד מהם) יהיו רשאים להגיש את סיכומיהם עד ליום 23.1.2014. בהמשך אף ניתנה לנגה ארכה להגשת סיכומיו, ואלו הוגשו בסופו של דבר ביום 12.2.2014. בגדר הסיכומים תמך נגה בעמדתו של המערער לפיה דינו של הערעור להתקבל. ביום 15.6.2014 הוגשה הבקשה דנן, אשר בגדרה עותר המשיב 1 למחיקתו של נגה מן ההליך ולהוצאת סיכומיו מן התיק (להלן: בקשת המחיקה ). לשיטתו, משניתן נגד נגה פסק דין עוד בתחילתו של ההליך בבית המשפט המחוזי, הרי שהוא כלל לא היה בעל דין בהליך וממילא לא היה מקום לצרפו כמשיב בגדר הערעור דנן.

אכן, לשאלה האם ראוי, מכוח תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לצרף כמשיב להליך הערעורי צד אשר היה בתחילה בעל דין בערכאה הדיונית, ואשר בהמשך הדרך נמחק מן ההליך או שניתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה טרם מתן פסק הדין כנגד יתר הנתבעים - יש פנים לכאן ולכאן (ראו את הדיון בעניין זה בע"א 3496/13 פלדום פיינגולד מתכות נ' גיצלטר (13.4.2014); כן ראו ע"א 3906/07 אחים טופז יהלומים נ' בנק הפועלים בע"מ (4.11.2007) (להלן: עניין טופז) ).

ואולם, במקרה שלפניי איני נדרש להביע עמדה לגופה של הסוגיה הנזכרת לעיל. הטעם לכך הוא, שדינה של בקשת המחיקה להידחות מפאת השיהוי בהגשתה. המשיב 1 ידע על דבר צירופו של נגה כמשיב בהליך דנן עוד ביום 21.4.2013, בעת הגשתו של כתב הערעור. אף על פי כן, בקשת המחיקה הוגשה רק ביום 15.6.2014 - כשנה וחודשיים לאחר הגשת כתב הערעור אשר בו נזכר נגה כמשיב; כעשרה חודשים לאחר מתן צו הסיכומים אשר ממנו עולה בבירור זכותו של נגה להגיש סיכומים בגדר ההליך; וכארבעה חודשים לאחר הגשת הסיכומים מטעם נגה. בעת הגשתה של בקשת המחיקה כבר הוגשו הסיכומים מטעם כל הצדדים, ולמעשה ההליך היה בשל לדיון ולהכרעה. בקשת המחיקה אינה כוללת הסבר כלשהו לעניין המועד אשר בו הוגשה. העובדה שבמשך חודשים ארוכים התקדם ההליך במסלול הדיוני אשר התווה לו מבלי שהועלתה כל השגה מצד המשיב 1, מתפרשת כהשלמה מצידו להיותו של נגה צד להליך (השוו, עע"מ 2476/11 עיריית ראשון לציון נ' ש.י.מ. שריג נכסים בע"מ (8.1.2012)). זאת ועוד, על פני הדברים קיים קושי בכך שבקשת המחיקה הוגשה רק לאחר שהתברר למשיב 1 כי סיכומיו של נגה תומכים בקבלתו של הערעור (ומנוגדים לעמדתו שלו).

בנסיבות אלו, ובשים לב לעובדה שבקשת המחיקה לא הוגשה על ידי נגה עצמו אלא על ידי בעל דין אחר (בשונה מעניין טופז ), סבורני כי אין מקום להידרש לבקשת המחיקה בשלב בו הוגשה.

בשולי הדברים אציין, כי בבקשת המחיקה הועלתה טענה כללית בדבר צירופן של ראיות חדשות על ידי נגה בגדרו של הערעור. טענה זו נטענה אגב אורחא, ללא פירוט וללא בקשה להוצאת מוצגים ספציפיים, ובנסיבות אלו איני רואה לנכון לדון בה. אוסיף עוד, כי לא נעלמה מעיניי העובדה שבגדר סיכומיו העלה נגה, בין היתר, טענות בדבר זכאותו לקבלת סעדים מסוימים. אף אם טענות אלו מעוררות, לכאורה, קשיים דיוניים, הרי שהמשיב 1, כמו גם יתר בעלי הדין, יהיו רשאים להעלות טענותיהם בעניין זה בעת הדיון על פה, הכול בהתאם להנחיות ההרכב.

סוף דבר, הבקשה נדחית.