ע"א 2809/13 דני אזולאי נ. מקסים אוחיון

לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד הנשיא י' אלון), שבו נדחתה תביעה שהגיש המערער נגד המשיבים (בסך של 3,000,000 ₪) על רקע מיזם עסקי שנרקם בין הצדדים להקמת חווה חקלאית באתיופיה. יצוין כי בפסק-הדין חויב המערער בהוצאות המסתכמות ב- 100,000 ₪, וכי בית המשפט העליון, בהחלטה מיום 9.6.2013 (מפי כבוד השופטת ברק-ארז), הורה על עיכוב ביצוע ביחס למחצית מן התשלום, ובין היתר ציין כי לא שוכנע שתשלום המחצית האחרת (סך של 50,000 ₪) ימוטט כלכלית את המערער.

בבקשה שלפניי טוען המערער כי מצבו הכלכלי בכי רע; כי הוא ירד מנכסיו – עד שנותר ללא נכסים – וכי כדי לפרוע את חובותיו הוא נאלץ למכור את ביתו. המערער מוסיף כי בשנת 2010 הוא התגרש מבת זוגו תוך ויתור על מרבית רכושו, וכי בשל פציעה בגבו שארעה בחודש נובמבר 2012 הוא אינו עובד כעת וממתין לתשלומים מהמוסד לביטוח לאומי. עוד טוען המערער כי הוא מתגורר בשכירות בדירה קטנה, וכי אין באפשרותו להסתייע בקרובי משפחה. לדעת המערער, סיכויי הערעור להתקבל – גבוהים. המשיבים 5-3 הגישו תגובה שבה הם מתנגדים מכל וכל למתן הפטור המבוקש.

למקרא הבקשה שלפניי, מוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי של המערער אינו מן המשופרים. עם זאת, לא ראיתי ליתן לו פטור מלא מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. לצד הטענות בדבר ירידתו של המערער מנכסיו, יש לציין כי אין בחומר שלפניי כדי להוכיח שהמערער אינו יכול לגייס סכום-כסף לצורך תשלום אגרה והפקדת עירבון כמצוות הדין. כך למשל, המערער מיוצג על-ידי עורך-דין ואינו מסביר כיצד מימן את שכר הטרחה. עיון בדפי החשבון שצורפו מלמד כי למערער כמה כרטיסי אשראי. המערער לא צירף מסמכים רלוונטיים כגון חשבונות שוטפים והסכם שכירות, וכן לא צירף מסמכים בתמיכה לטענה בדבר חוסר יכולתו להסתייע בסביבה הקרובה (ראו גם בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).

כאן המקום לציין כי בהליך קודם שהגיש המערער (ע"א 2505/10) הוא כבר ביקש פטור מהפקדת עירבון. בהחלטתי מיום 2.6.2010 ציינתי כי המערער לא הניח תשתית מלאה המצדיקה פטור מהפקדת עירבון, אם כי הוריתי על הפחתת סכום העירבון ל- 10,000 ₪. סכום זה אכן הופקד . המערער גם שילם אגרה באותו הליך. עיון בבקשה שלפניי מלמד כי המערער לא השלים את כל החסרים שצוינו בהחלטה, והדבר אומר דרשני. עוד יש לזכור, כי בפסק-הדין של בית המשפט קמא חויב המערער בתשלום הוצאות למשיבים בסכום לא מבוטל; וכי בהחלטתה של כבוד השופטת ברק-ארז בבקשה לעיכוב ביצוע נקבע כי לא הוכח שתשלום הוצאות בסך של 50,000 ₪ ימוטט כלכלית את המערער, וכי פסק-הדין של בית המשפט קמא מבוסס על ממצאי עובדה ומהימנות רבים, כך שלא ניתן לומר שסיכויי הערעור מכריעים את הכף לטובתו של המערער.

לאור כל האמור, ובאיזון בין כלל השיקולים הרלוונטיים, החלטתי לחייב את המערער בתשלום אגרה בסך של 2,000 ₪, ובהפקדת עירבון בסך של 15,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 30 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.