ע"א 2505/10 דני אזולאי נ. מקסים אוחיון

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' שפסר) מיום 24.1.10, בו נקבע כי על המבקש לשלם למשיב 1 הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 6,000 ש''ח בצירוף מע''מ.

1.

המבקש הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, שתמצית עניינה זכויותיו בחווה חקלאית שהקים ביחד עם המשיבים 1-2 באתיופיה. לצורך הקמת החווה, התקשרו המבקש והמשיבים 1-2 בהסכם עם המשיבה 3, שהיא חברה ישראלית המתמחה בהקמת חממות בארץ ובאתיופיה. המשיבים 4-5 הם מנהליה של המשיבה 3. בית המשפט קיבל את בקשת המשיב 1 לסלק את התביעה על הסף מהטעם שהפורום המתאים לדון בתביעה הוא בית המשפט האתיופי ולא בית המשפט הישראלי, ולפיכך עיכב את הדיון בתביעה כדי לאפשר למבקש להגיש את תביעתו בפורום המתאים. בפסק הדין חויב המבקש לשלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 6,000 ש''ח בצירוף מע''מ (להלן: ההוצאות ).

2.

המבקש הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא. ערעורו תלוי ועומד.

כשמונה חודשים לאחר מכן הגיש בקשה לעיכוב תשלום ההוצאות, היא הבקשה שבפניי. המבקש טוען

כי לאחרונה נודע לו שמשיבים פתחו נגדו בהליכי הוצאה לפועל לשם גביית הסכום הפסוק (ככל הנראה התכוון המבקש למשיב 1), וזאת לאחר שלא פנו אליו לגביית החוב. כמו כן, טען המבקש כי מצבו הכלכלי רעוע והפנה בעניין זה לבקשה לפטור מעירבון שהגיש במסגרת הערעור, אשר התקבלה בחלקה. המבקש לא עמד על סיכויי הערעור בבקשתו, טענתו העיקרית בערעור היא משפטית, ולפיה שגה בית המשפט בקבלו את טענת הפורום הלא נאות מאחר שמירב הזיקות בתביעה זו מצביע על הפורום הישראלי.

3.

דין הבקשה להידחות. הכרעה בבקשה למתן סעד זמני תיעשה בשים לב לסיכוייו של המבקש לזכות בערעור שהגיש ולמאזן הנוחות בין הצדדים (עע"מ 6116/10 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (לא פורסם, 19.9.10); עע"מ 9241/10 שלג לבן 1986 בע"מ נ' עיריית אשקלון (לא פורסם, 19.11.09). הכלל הוא כי ביצועו של פסק דין יעוכב במקרים חריגים בלבד, במיוחד כאשר מדובר בביצוע חיוב כספי ( ע"א 4332/10 גויטיין נ' הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ (לא פורסם, 7.9.10)). אף אם אניח כי סיכויי הערעור טובים – ואיני קובעת שכך הדבר – הרי ששמדובר בחיוב כספי ונראה כי תשלום ההוצאות בנסיבות העניין לא יוביל לנזק בלתי הפיך וניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, במיוחד משלא מדובר בסכום גבוה ביותר (עע"מ 3478/10 מועד נ' לשכת עורכי הדין בישראל (לא פורסם, 11.5.10)).

בנוסף, המבקש לא הציג בבקשתו כל תימוכין לטענתו בדבר מצבו הכלכלי הקשה, מלבד הפניה לבקשתו לפטור מעירבון במסגרת הערעור שהגיש . מן ההחלטה בבקשה לפטור מעירבון עולה אמנם כי קיימות אינדיקציות לכך שמצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, לנוכח טענותיו של המבקש בתצהירו ודף חשבון הבנק שצירף לבקשה. ברם, צוין כי המבקש הציג תמונה חלקית בלבד באשר למצבו הכלכלי ולא ביקש פטור מתשלום אגרה. לפיכך בקשתו לפטור מעירבון התקבלה באופן חלקי. בנסיבות אלה, ולאחר שבית המשפט העיר כבר כי המידע שהוצג אודות מצבו הכלכלי של המבקש אינו מלא, איני סבורה כי הוצגה תשתית מספקת. לפיכך סבורני כי אין מקום להיעתר לבקשה דנן ואין לעכב את תשלום ההוצאות למשיב 1.

הבקשה, אפוא, נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.