ע"א 2856/17 גוזיאן צדיקה נ. שי נתן

זהו ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט א' הקר ) מיום 22.3.2017 בתא"מ 14074-09-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

1.

בין הצדדים מתנהל הליך בסדר דין מהיר הנוגע לשטרות שמשכה המערערת לפקודת המשיב, ושלדבריה בוטלו בהסכמה בין הצדדים. במהלך ישיבת קדם משפט ביום 1.3.2017 התקיים בהסכמת הצדדים דיון מחוץ לפרוטוקול בו הבהיר בית המשפט למערערת את הסיכונים הכרוכים בהליך, בפרט כאשר היא אינה מיוצגת על ידי עורך דין, והציע לצדדים להידבר על מנת למצות את הסכסוך בדרכים חלופיות. משהדבר לא צלח, נקבע מועד לדיון הוכחות ולשמיעת סיכומים בעל פה, אשר נדחה לבקשת המערערת לשם הסדרת ייצוגה. בית המשפט הוסיף כי "ככל והנתבעת [המערערת] לא תהיה מיוצגת בדיון זה ההליך יתקיים והנתבעת [המערערת] תייצג את עצמה ותחקור בעצמה". בהמשך לאמור הגישה המערערת בקשה לפסול את המותב וטענה כי מהתנהלותו ומאמירותיו במהלך הדיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול ניכר כי הוא גיבש דעה נחרצת ומוטה לטובת המשיב.

2.

ביום 22.3.2017 דחה, כאמור, בית המשפט את בקשת הפסלות בהחלטה מפורטת וציין כי במסגרת בקשתה ייחסה לו המערערת התבטאויות שונות מהדיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול, הגם שאלו לא נאמרו על ידי המותב. בית המשפט הדגיש כי הוא טרם גיבש עמדה בהליך, וזאת בפרט בשים לב לכך שהמחלוקות העובדתיות בין הצדדים טרם התבררו. בצד אלה, נפסק כי בית המשפט נעתר לכל בקשה שהעלתה המערערת במהלך הדיון ואף אפשר לה לטעון את טענותיה באריכות בשים לב לכך שאינה מיוצגת ועל כן, אין יסוד לטענתה כי לא ניתן לה פתחון פה מספיק. כן נקבע כי אין בהחלטה לפיה דיון ההוכחות יתקיים גם אם המערערת לא תסדיר את ייצוגה, כדי להעיד שדעתו של המותב "נעולה". לבסוף ציין בית המשפט כי העלאת הצעות על ידו לסיום הסכסוך אינה מקימה עילה לפסילתו.

3.

מכאן הערעור שלפניי. המערערת, שאינה מיוצגת גם בשלב זה, טוענת כי במהלך הדיון בית המשפט "הפגין שכנוע פנימי עמוק ונחרץ" כי לא תוכל להוכיח את טענותיה ולשיטתה הדבר נלמד מההחלטה לקבוע את התיק להוכחות ולשמיעת סיכומים בעל פה מיד לאחר ישיבת קדם המשפט. עוד מפרטת המערערת שורה של טענות הנוגעות לאופן ניהול ההליך ולהחלטות דיוניות שונות שניתנו בגדרו.

4.

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. לא מצאתי כי יש בהתנהלות בית המשפט כדי להצביע על חשש ממשי כלשהו למשוא פנים כלפי המערערת המצדיק את פסילת המותב ( ע"א 6478/17 ס.ב ניהול מקרקעין בע"מ נ' תינהב חברה לבניה ופיתוח (1990) בע"מ , פסקה 4 (24.9.2017)) . המחלוקות העובדתיות בין הצדדים טרם התבררו, וכפי שנפסק בית המשפט לא גיבש את דעתו בנושא. אף אין בעובדה שבית המשפט קבע את התיק לשמיעת הוכחות ולסיכומים, לאחר שניסיונותיו להביא את הצדדים לידי סיום הסכסוך בפשרה לא צלחו, כדי להצביע על קיומה של עילת פסלות. טענות אלו וטענות אחרות המופנות כנגד החלטות דיוניות והחלטות הנוגעות לאופן ניהול ההליך, נטענו באורח כללי ומבלי שהמערערת פירטה כיצד יש בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. מכל מקום, הליכי פסלות אינם האכסניה המתאימה לבירורן של טענות מסוג זה (ע"א 1437/18 ש. כהן הנדסה בע"מ נ' החברה העירונית לפיתוח אשדוד בע"מ , פסקה 4 (27.2.2018)).

אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.