ע"א 2907/04 זבולון סופיוב נ. עז' המנוח בכור סופיוב ז"ל

המערער הגיש בקשה לפטרו מהפקדת ערבון. בבקשת הפטור נטען כי אין באפשרותו של המבקש לגייס את הכסף הדרוש להפקדת הערבון, ובנסיבות אלו דחיית הבקשה משמעותה נעילת דלתות בית המשפט בפני המבקש ופגיעה בזכויותיו. בתצהיר הנלווה לבקשה הצהיר המערער כי הוא אב לתשעה ילדים, ארבעה מהם סמוכים על שולחנו, בשל בעיותיו הרפואיות אינו עובד ואינו משתכר, והכנסותיו הן 1,500 ₪ לחודש מהשכרת "מספר למונית" , וכן 550 $ מהשכרת דירה. עוד הצהיר המבקש כי אין לו חסכונות, ואין באפשרותו לגייס כסף להפקדת הערבון גם ממקור אחר. הארכתי בתיאור טענות המבקש על מנת להבהיר, לצורך המשך הדיון, כי תיאור המצב כפי שהובא לא הותיר מקום לספק בלב הקורא בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המערער, והעובדה שאין בידו כל אפשרות לגייס את הסכום הדרוש לעמוד בחובת ההפקדה.

בתגובת המשיב 2, אשר אומצה על ידי יתר המשיבים, נטען כי למערער נכסים רבים לרבות נכסי מקרקעין בשווי של מיליוני שקלים. בבקשה ובתצהיר שצורף לה צויינו פרטיהם של ארבעה מגרשים ששווי כל אחד מהם הוערך ב-1,500,000 ₪, וכן נטען כי היה בבעלותו מגרש נוסף אשר נמכר לאחרונה ומן הסתם הניב תמורה, ובעלות חלקית על נכסי מקרקעין נוספים.

נוכח הסתירה המשמעותית כל כך בין תיאורי העובדות איפשרתי למבקש להגיב על האמור בתגובה לבקשתו. בתגובתו הבהיר ב"כ המבקש כי מבדיקה שערך עם המבקש התברר כי אכן מצויים בבעלותו הנכסים הנזכרים בתגובה, אולם לא היה בכוונתו להעלימם. ב"כ המערער עמד על כך שבתצהיר המבקש לא נטען שאין לו נכסי מקרקעין הרשומים על שמו, אלא "שאין לו הכנסות נוספות על אלה שפירט, או כספים זמינים שמתוכם יוכל להפקיד את הערבון...." המערער הציע, לפיכך, לשעבד את אחד מנכסיו לטובת המשיבים.

כידוע, "בעל דין הטוען כי חסר יכולת הוא להפקיד את סכום הערבון, חייב להיכבד וליתן מידע מלא ומפורט על מצבו הכלכלי, ובכלל זה על הכנסתו והכנסת בני משפחתו בתקופה האחרונה ועל רכושו ורכוש בני משפחתו (ע"א 4752/91, ניביט מערכות בע"מ ו-3 אח' נ' בנק הפועלים, תק-על 92(2), 1887, עמ' 1888)". הדרישה למתן מידע מלא היא דרישה פוזיטיבית: על מבקש הפטור לפרט לא רק את מה שאין לו, כי אם, וביתר שאת, את מה שיש לו. שאם לא כן לא תהא התמונה שלמה.

יתר על כן: במקרה שבפני אין מדובר בתמונה שאינה שלמה כי אם בתמונה מעוותת שאין בינה ובין המציאות ולא כלום. שכן המידע שנמסר על ידי המערער לא רק שאינו שלם, אלא שהוא סלקטיבי. המערער בחר לפרט דוקא את העובדות המעידות, כשהן עומדות במנותק מכלל הנתונים לגבי מצבו, על קושי כלכלי: היותו בעל משפחה מרובת נפשות ובעל הכנסה שוטפת נמוכה. אולם הוא נמנע מלהזכיר עובדות המעידות על יכולת כלכלית, הנובעת מבעלותו על נכסים שווי ערך. המערער הוסיף עוד חטא על פשע בטענתו כי אין לו חסכונות, אין באפשרותו לגייס את הסכום הדרוש ממקור אחר, ודחיית בקשתו כמוה כנעילת דלתות בית המשפט בפניו. אמנם המערער לא הצהיר במפורש כי אין בבעלותו נכסי נדל"ן, אולם האמירה הברורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי אין באפשרותו לגייס את הסכום של 40,000 ₪ מכל מקור אחר, כמוה כהצהרה כי אין בבעלותו כל נכס.

ודוק: בנסיבות שתיארתי, אין ספק כי בקשת הפטור והתצהיר התומך בה מתארות מצב עובדתי שאינו עולה בקנה אחד עם המציאות. אולם הדרישה לפירוט מלא של כל העובדות הרלוונטיות למקרים כה בוטים בלבד . חובתו של כל הפונה לבית המשפט, ודאי כשהוא עושה זאת באמצעות תצהיר, אשר כמוהו כעדות תחת אזהרה, להביא בפני בית המשפט את כל העובדות הרלוונטיות, בין שהן פועלות לזכותו, בין לחובתו, ולפרוס תמונה מלאה ונכונה. ההימנעות מאמירת האמת במלואה כמוה, במקרים רבים, כאי אמירת האמת.

התוצאה היא, איפוא, כי אני דוחה את הבקשה לפטור מערבון. הבקשה להמיר את חובת ההפקדה בשיעבוד נכס נדחית אף היא. הכלל הוא כי על ערבון להיות זמין וקל למימוש. מימושו של שיעבוד על נכס מקרקעין דורש נקיטת הליכים, ועל כן אינו עונה על דרישה זו. בנסיבות העניין ודאי שאין מקום להקל על המערער מעבר למקובל.

אשר להוצאות המשפט: בדרך כלל לא נהוג לחייב בהוצאות בהליך של בקשת פטור מערבון. בהחלטה בבע"מ 4290/04, מנשה בן דוד נגד יעקב אליחי ואח', עמדתי על כך שעל אף שלא אחת מוגשות בקשות פטור שלא היה בסיס להגשתן מלכתחילה, יש הצדקה לנקיטת מדיניות סלחנית שאינה מחייבת את מגישי בקשות הפטור בהוצאות, גם כאשר נדחית בקשתם. זאת על מנת שלא להרתיע את אותם נזקקים, אשר סיכוייהם לזכות בהליך טובים, ואשר ללא פטור מערבון אכן ינעלו בפניהם דלתות בית המשפט. אולם כלל זה יחול כאשר הגשת הבקשה נעשתה במסגרת כללי הדיון בבית המשפט, הכוללים בראש ובראשונה את החובה לומר אמת. כאמור, במקרה שבפני לא כך נעשה. המערער ניסה לקבל דבר באמצעים שאינם לגיטימיים. אין להסתפק במקרה זה בדחיית הבקשה לגופו של עניין, ויש צורך בהטלת הוצאות, אשר נוסף על כך שישפו את המשיבים על ההוצאות שנגרמו להם בשל הצורך להגיב לבקשה (כולל הוצאות ריאליות של הוצאת נסחי רישום), יביאו לביטוי את מורת הרוח ממעשיו של המערער, ויניאו אחרים מלחזור על נסיונות כאלה.

נוכח כל האמור אני מחייבת את המבקש בהוצאות המשיבים ובשכר טרחת עורכי דינם, בסכום של 7,000 ₪ למשיב 2 ו-3,000 למשיבים 3-6.