רע"א 8181/04 יניב מנדל נ. אגרון עמוס, עו"ד

1.בפני מונחות שתי בקשות, האחת, בקשה לפטור מאגרה והפקדת עירבון מיום 6.9.04 והשניה, בקשה לחיוב בהוצאות מטעם המשיב מיום 12.9.04. ביום 6.9.04 ביקשתי את תגובתו של המשיב לבקשה לפטור מאגרה והפקדת עירבון עד ליום 8.9.04. המשיב הגיב במועד המבוקש, אולם עקב תקלה שטרם הובררה, הועבר התיק להכרעה בפני שופט דן יחיד ביום 9.9.04 אשר דחה את בקשת רשות הערעור מבלי לבקש תשובה לה, ללא חיוב ממילא בהוצאות.

2.עיון בבקשה שבפני מעורר קושי. כך, שכן אחד התנאים להחלטה בבקשה לפטור מאגרה או פטור מערבון הוא סיכויי ההליך, אולם בנסיבות המקרה ידוע כי בקשת רשות הערעור נדחתה, אף מבלי לבקש תשובה. כלום יש בעובדה זו כשלעצמה בכדי להכריע את גורל הבקשה שבפני? התשובה היא בשלילה. כך, לא רק בשל העובדה כי תקלה היא שגרמה לדיון בבקשה טרם תשלום האגרה או ההכרעה בשאלת הפטור מערבון – תקלה שאין הכרח לזוקפה לחובת המבקש – אלא גם בשל העובדה כי הבחינה של סיכויי ההליך צריכה להיות כפי שהדברים היו עת ההליך נפתח. אמת, קיימים מקרים בהם ניתן לבחון במהלכו של הליך את שאלת הערבון – אם הגדלתו אם הפחתתו - ובמסגרת זו ראוי הוא לבחון גם את סיכויי ההליך. אולם במקרה שבפנינו המדובר בבקשה ראשונית לפטור מאגרה וערבון, שהוגשה עם פתיחת ההליך, וממילא יש לבחון את סיכוייו נכון לעת הגשתו, כמו גם את התנאי השני והמצטבר להכרעה בבקשות מעין אלו, והוא מצבו הכלכלי של המבקש. בעיון מעין זה, נחה דעתי כי דין הבקשה – על שני ראשיה – להידחות.

3.אכן, עיון בבקשה מלמד כי במצב הכלכלי שפורט אין די כדי לעמוד בפטור מאגרה כנדרש בתקנות בית משפט (אגרות), התשמ"ח – 1987 (להלן: התקנות) ולבטח אין בו כדי לעמוד בפטור מערבון. כעולה מתגובתו של המשיב לפטור המבוקש, המבקש טרם שילם הוצאות שנפסקו לחובתו בערכאה דלמטה, המבקש לא מפרט כיצד הוא מממן את ייצוגו, היכן הוא מתגורר, האם יש לו תוכניות חסכון או פיקדונות, באילו עבודות מזדמנות הוא עובד (כפי שהצהיר) וכמה הוא מרוויח מעבודות אלו ועוד. לפיכך, החלטתי לדחות את הבקשה לפטור מאגרה וערבון. ממילא אין אני נדרש לבחון את סיכויי ההליך נכון לעת הגשתו.

4.סעיף 2(א) לתקנות קובע כי לא יזדקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה בעד הסעד המבוקש בו האגרה הקבועה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה. במקרה שבפני ארעה תקלה כאמור ונראה גם כי על אף שהאגרה לא שולמה, קיבל בא כוח המבקש עותק מהחלטתו של כב' השופט רובינשטיין. עדיין אין בכך כדי לפטור את המבקש מחובתו לשלם אגרה. המבקש ישלם על כן את האגרה תוך שלושים יום מיום המצאתה של החלטה זו. חיוב זה בתשלום אגרה - על פי תקנה 9 - דינו כדין חוב פסוק במשפט אזרחי לטובת המדינה, וניתן לבצעו בהליכי הוצאה לפועל. באשר לעירבון, אין טעם בהפקדתו, כעת, משבקשת רשות הערעור נדחתה ולא נפסקו הוצאות לטובתו של המשיב.

5.אשר לבקשתו של המשיב לחיוב בהוצאות, הרי שהמשיב סבור כי יש לחייב את המבקש בהוצאות בבקשה לפטור מאגרה וערבון וזאת מהטעמים הבאים: האחד , המשיב נאלץ להגיש תגובה לבקשתו של המבקש לפטור מאגרה והפקדת עירבון, פעם נוספת מזה פעמים רבות בהן מגיש המבקש בערכאות שונות בקשות לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון. השני , "עזות המצח" של המבקש שפנה בבקשה כאמור בעוד לא דאג לשלם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בשתי הערכאות הנכבדות דלמטה. השלישי, שיקולי מדיניות משפטית ובמיוחד בשבתו של בית משפט זה כערכאה שלישית, מצריכים חיוב בהוצאות, שכן אי חיוב בהוצאות במקרים בהם נדרשת תגובתו של הצד שכנגד עלול לגרום להצפתו של בית המשפט בבקשות סרק, בידיעה של מתדיינים כי בסופו של ההליך לא יחויבו בתשלום הוצאות. לאחר עיון בבקשה, החלטתי לדחותה. ככלל לא נהוג לחייב בהוצאות בהליך של בקשת פטור מאגרה וערבון. כך, שכן יסוד מיסודות הליך זה הוא מצבו הכלכלי של המבקש וקיים אינטרס ברור שלא להרתיע אותם נזקקים, אשר סיכוייהם לזכות בהליך טובים, ואשר ללא פטור מעירבון ינעלו בפניהם דלתות בית המשפט (וראו ע"א 2907/04 זבולון סופיוב נגד עז' המנוח בכור סופיוב ז"ל ואח', (טרם פורסם)). אמת, לכלל זה חריגים מספר, המבוססים בין היתר על נסיבות מיוחדות כמו למשל שימוש לרעה בהליך, העלמת עובדות מבית המשפט או גרימת הוצאות מיוחדות לצד שכנגד. אולם לא שוכנעתי כי זהו המקרה דנן ומטעם זה נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

החלטה זו תועבר לבאי כוח הצדדים ולמרכז לגביית קנסות.