פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
8181/04
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יניב מנדל
נ ג ד
המשיב:
עו"ד עמוס אגרון
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק בש"א
5984/04 ע"א 5392/04 שניתנה ביום 17.8.04 על ידי כבוד השופטת א' אפעל-גבאי
ולעיכוב פסק הדין
בשם המבקש:
עו"ד עמית המפל
החלטה
1.זו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 17.8.04 (כבוד השופטת אורית אפעל-גבאי), בתיק בש"א 5984/04, לדחות את בקשת המבקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט משה סובל) מיום 3.3.04 בת"א 11000/03, עד להכרעה בערעור שהוגש בעניין, ובו תקף המבקש גם את החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט משה סובל) מיום 4.5.04 בבש"א 3021/04 שלא לבטל את פסק הדין הנזכר מיום 3.3.04. לשלמות התמונה יצויין, כי בתיק מצויה גם החלטת בית משפט השלום מיום 10.8.04, הדוחה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין מיום 3.3.04.
2.מדובר בבקשה לעיכוב ביצועו של פסק דין שעניינו חיוב כספי. על פי הדין, "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984), אלא אם עוכב הביצוע לפי תקנה 467. כבר ציין בית משפט זה, כי "כאשר מדובר בחיוב כספי, הנטיה הברורה בפסיקה היא שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין" (ראו ע"א 9296/03 עזרא אהרוני נ' יוסף מנשה (טרם פורסם), מפי השופט טירקל, והאסמכתאות המצוטטות שם). המבקש ראה להבחין בין חיוב כספי רגיל לזה הנובע מתיק תאונת דרכים, נוכח גישת המחוקק בעניין שכר טרחתם של עורכי דין, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; אך זה לא כבר הוחלט בבית משפט זה בתיק תאונת דרכים, שלא לעכב ביצוע (ע"א 9117/03 זהר נ' ברדויל (טרם פורסם) מפי השופט ג'ובראן), ואכן לא נמצאה הבחנה מעין זו בדין.
3.הבקשה מנומקת גם במצבו הכלכלי של המבקש, וכן בטענה שהמשיב כבר קיבל את שכרו ואינו זכאי לסכום שנפסק.
4.עיינתי בבקשה ובכל נספחיה. זו בקשה לעיון שלישי בסוגיה. בקשות כאלה נענות ככלל אך בשעה שיש בהן חשיבות משפטית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים בהכרעה במחלוקת (ראו, למרות ההבדלים, רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128). לא שוכנעתי כי מקרה זה בא בגדר המקרים המצדיקים רשות לערעור נוסף. מעבר לצורך אציין, כי עיקר טענות המבקש עניינן לגוף הערעור בבית המשפט המחוזי. נחה דעתי, כי בית המשפט קמא דן בטענות הרלבנטיות לעיכוב הביצוע, ונימק אל נכון את החלטתו. בכל האהדה למי שנפגע בתאונת דרכים, אין הנטען מצדיק, על פניו, עיכוב הביצוע על פי הפרמטרים המקובלים לכך.
5.יוער רק באשר לחוסר אמצעיו של המבקש, כנטען, כי ככל שכך הדברים, מקומן של טענות לעניין זה ומקום הוכחתן הוא בהליכי הוצאה לפועל, אם ייפתחו.
6.אין בידי איפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, כ"ג
באלול תשס"ד (9.9.2004).
ש ו פ ט