ע"א 3010/09 עו"ד מרדכי רונן נ. ברכיה רייכמן

1.

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת י' וילנר) לפיו חויב המבקש בתשלום פיצויים ושכר טרחת עורך דין לטובת המשיבים, וזאת עד להכרעה בערעור שהגיש לבית משפט זה.

2.

הרקע לבקשה הוא כדלקמן. המשיבים הגישו תביעת רשלנות נגד המבקש, עורך דין במקצועו, אשר ייצג חברת בנייה ממנה רכשו המשיבים את דירתם. המשיבים טענו בתביעתם כי המבקש נמנע מלרשום את הדירה על שמם, כמתחייב על פי הסכם המכר, במשך כ-35 שנים. תביעתם התקבלה על-ידי בית המשפט המחוזי, אשר קבע כי המבקש הפר את הסכם המכר, התרשל באי-רישום הדירה על שם המשיבים, וחרג מכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין ומסטנדרט ההתנהגות הנדרש מעורך דין. בית המשפט המחוזי דחה את טענת המבקש לפיה הסכם המכר אינו מחייב אותו כיון שאינו צד להסכם, וזאת בין היתר משום שהמבקש קיבל שכר טרחה מן המשיבים על חשבון רישום הדירה, ונוכח ההלכה לפיה עורך הדין של הקבלן חב לרוכש דירה חובת נאמנות. טענתו של המבקש כי נמנע מלרשום את הדירה על שם המשיבים משום שנותרה להם יתרת חוב כלפיו בגין שכר טרחת עורך דין נדחתה אף היא, ונקבע כי התנהגותו הינה בלתי סבירה ומהווה התרשלות כלפי המשיבים. על רקע מסקנותיו אלה, הורה בית המשפט המחוזי למבקש לשלם למשיבים סך של 18,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה להם בעקבות אי רישום דירתם וכן חייבו בשכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪. מן הסכום הנ"ל קוזזה יתרת שכר הטרחה לו היה זכאי המבקש, בסך 9,585 ₪.

בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נדחתה, מן הטעם שהמבקש לא הציג כל ביסוס לחששו שביצוע פסק הדין יגרום לו נזק ממשי ובלתי הפיך. בית המשפט ציין בהחלטתו כי מדובר בסכום של 18,000 ₪ בלבד, וכי לא הובאו כל ראיות לעניין מצבם הכלכלי של המשיבים. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי לא שוכנע שסיכויי הערעור מצדיקים את עיכוב ביצוע פסק הדין.

מכאן הבקשה שבפניי, בה עותר המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין או לחילופין להפקדת סכום פסק הדין בקופת בית המשפט.

3.

המבקש טוען כי סיכויי הערעור שהגיש לבית משפט זה טובים ביותר, בנימוק שפסק הדין נשוא הערעור מושתת על טעויות עובדתיות ומשפטיות. לטענתו, בפסק הדין של בית המשפט המחוזי נדחו כל ראשי הנזק אותם ציינו המשיבים בתביעתם, ואילו הסעד אשר ניתן להם – פיצויים בגין עוגמת נפש - לא צוין כלל בתביעתם. לדברי המבקש, ביצוע פסק הדין עלול לגרום לו נזק ממשי ובלתי הפיך, משום שתשלום הסכום יסכן את יכולתו להמשיך ולעסוק במקצוע עריכת הדין. עוד טוען המבקש כי התחמקות המשיבים מתשלום שכר הטרחה אשר הגיע לו מעידה על הקושי הצפוי בגביית תשלום פסק הדין באם יזכה בערעורו.

4.

לאחר שבחנתי את טענות המבקש ועיינתי בפסק הדין ובהחלטת בית המשפט המחוזי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. ככלל, יבוצע פסק דין מיד עם הינתנו (ראו תקנה 466 ל תקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984). על מנת לסטות מכלל זה נדרש בית המשפט לשני מבחנים מצטברים: מבחן סיכויי הערעור ומבחן מאזן הנוחות. במסגרת המבחן האחרון, נדרש מבקש עיכוב ביצוע להוכיח כי ביצועו של פסק הדין יקשה עד מאוד על השבת המצב לקדמותו ועלול לגרום לו נזק בלתי-הפיך, אם וכאשר יתקבל הערעור (בש"א 2966/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב יפו , פ"ד נ(1) 668, 672 (1996); ע"א 8947/07

מיש-קן במושבה בע"מ נ' לינדאור (לא פורסמה, 18.2.2008)). על-פי רוב, פסק דין כספי אינו יוצר מצב דברים בלתי הפיך שלא ניתן לרפאו על דרך של השבה. לפיכך, בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי תתקבל רק במקרים יוצאי דופן, שעניינם במיוחד כאשר חוסנו הכלכלי של מוטב הכספים מוטל בספק (ראו: בש"א 4097/05 בנק הפועלים בע"מ - אגף משכן נ' זיתוני (לא פורסמה, 2.6.2005); ע"א 5511/06 אמינוף נ' א. לוי השקעות ובנין בע"מ (לא פורסמה, 30.8.2006); ע"א 2074/07 גורן נ' זהבי (לא פורסמה, 6.3.2007)).

המקרה דנן אינו נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יעוכב ביצועו של פסק דין כספי. המבקש לא הראה כי מצבם של המשיבים יקשה באופן ניכר על השבת סכום פסק הדין אם יזכה בערעור, למעט מסקנות שביקש המבקש להסיק מהתנהלות המשיבים בתשלום שכר הטרחה. לא עלה בידיו להטיל ספק של ממש בחוסנם הכלכלי של המשיבים. לעניין טענתו באשר להתנהלותם של המשיבים, אמנם המשיבים לא שילמו את מלוא שכר הטרחה בעבור עסקת המכר של הדירה, אך זאת על רקע מחלוקת בין הצדדים, ואין בכך כדי להעיד על התנהלות דומה מול קיומה של הוראה שיפוטית. בנוסף, המבקש לא הציג כל תימוכין לטענתו שתשלום הסכום הפסוק יפגע בו באופן בלתי הפיך. אדרבא, מציע הוא להפקיד את סכום פסק הדין בקופת בית המשפט. בשל האמור, לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש.

לאור מסקנה זו, סבורני כי אין מקום להרחיב את הדיון בסיכויי קבלת בקשת רשות הערעור.

הבקשה, כאמור, נדחית. משלא נתבקשה תגובה – אין צו להוצאות.