ע"א 3022/08 סיני ליבל נ. נ.ד. יישום פתרונות פרקטיים בע''מ

לפניי בקשה להארכת מועד להפקדת עירבון.

1.

ההליך נסוב על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת ע' ברון) מיום 9.3.2008, לפיה נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגיש המערער . על החלטה זו הגיש המערער ביום 2.4.2008 ערעור לבית המשפט העליון. בהודעה מיום 3.4.2008 נקבע כי על המערער להפקיד עירבון בסך 40,000 ₪ תוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה. בעקבות ההודעה הגיש המערער ביום 15.4.2008 בקשה למתן ארכה להפקדת העירבון עד ל-45 יום עובר למועד הדיון שיקבע לשמיעת הערעור. בבקשה נטען, כי בית המשפט קמא השית על המערער הוצאות בגובה 23,100 ₪, אשר שולמו למשיבים במלואן באמצעות הלוואה שנלקחה לצורך כך על ידי המערער. על פי האמור בבקשה, המערער מבקש להאריך את מועד הפקדת העירבון שכן הפקדה שאינה מוגבלת בזמן ונושאת הצמדה הינה מעמסה קשה על המערער, בפרט כאשר מ דובר בבקשת ייצוג מאוחרת שנמחקה על הסף מפאת עדיפות לבקשת הייצוג הקודמת שהוגשה באותו עניין.

2.

תקנה 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) קובעת כי משהוגש כתב הערעור, יקבע הרשם של בית המשפט שלערעור את סכום העירבון שעל המערער להפקיד בבית המשפט להבטחת הוצאותיו של כל משיב ואת המועד להפקדתו. מכאן, שעל יוזם ההליך להפקיד את העירבון בסמוך להגשת ההליך. בכך גם מוגשמת בצורה המיטבית תכליתו של העירבון להבטיח את הוצאותיו של בעל הדין שכנגד, הוצאות שיכולות להיפסק לזכותו לכל אורכו של ההליך השיפוטי ולא רק בסיומו. מטעמים אלה הפקדת עירבון היא ברגיל תנאי להמשך הטיפול הסדיר בתיק. עד להפקדתו לא ניתן צו לסיכומי טענות, לא נקבע מועד דיון וככלל התיק אינו מועבר לטיפולו של שופט. הנוהל האמור מבוסס גם על כך שאין להטריח את בית המשפט ואת הצד שכנגד בטיפול בהליך, אם קיים חשש שההליך יידחה בשל אי הפקדת עירבון. יש לזכור גם כי הכנתם של הסיכומים בכתב – הנדרשת על פי צו סיכומי הטענות - כרוכה בטרחה לא מבוטלת עבור בעלי הדין ויש להבטיח הוצאותיהם עובר לשלב זה. לא שוכנעתי כי במקרה דנן קיימת הצדקה לסטות מנוהלי הדיון המקובלים בבית משפט זה ולאפשר הפקדת העירבון לאחר שלב הסיכומים בכתב, עובר להשלמת הטיעון על-פה.

סיכומו של דבר, המערער יפקיד את העירבון תוך 30 ימים מעת המצאת החלטתי זו , ולא - יירשם ההליך לדחייה, באין הפקדת עירבון, ללא צורך במתן הודעה נוספת.