פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
307/12
לפני:
כבוד השופט י' עמית
המבקש:
ישראל בלום
נ ג ד
המשיבים:
1. כונס הנכסים הרישמי
2. עורכת הדין תמר סוטיל
3. עורך הדין חיים יחזקאל סיבק
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב 1:
עו"ד רחל שני-שרפסקי
בשם המשיבים 3-2:
בעצמם
החלטה
בקשה לסעד זמני לתקופת הערעור על פסק דינו מיום 11.12.2011 של בית המשפט
המחוזי מרכז (כב' השופט ש' מנהיים ) בפש"ר 8527-08-11, בגדרו דחה בית המשפט את בקשת המבקש להכריז עליו כעל פושט רגל וליתן צו כינוס על נכסיו.
1.
המבקש, עורך דין שהושעה לצמיתות, חב לנושיו למעלה משני מליון ש"ח, חובות שנוצרו, בין היתר, עקב התנהלותו שלא כדין בכספי לקוחותיו עת שימש כעורך דינם ותביעות רשלנות מקצועית של לקוחותיו כלפיו. נגד המבקש מתנהלים הליכי הוצאה לפועל במסגרת איחוד תיקים (א.ת. 1699694068 להלן: תיק האיחוד ) , ולאחר מספר שנים של ניסיונות כושלים לגבות את החובות, מונו שני כונסי נכסים, הם המשיבים 2-3 (להלן: כונסי הנכסים ) , לשם מימוש נכסיו של המבקש – מחצית הזכויות בדירת מגורים (שהמבקש אינו מתגורר בה) ומחצית הזכויות בחנות.
המבקש הגיש ל בית המשפט המחוזי בקשה לצו כינוס ולהכריז עליו כעל פושט רגל, אך בקשתו נדחתה בפסק דינו של בית המשפט מיום 11.12.2012. בית המשפט קבע כי המבקש יצר את חובותיו בנסיבות "של חוסר תום לב קשה" ודי בכך כדי לדחות את בקשתו להכריז עליו כעל פושט רגל. בית המשפט
הצביע גם על כך שלא סביר שהליכי פשיטת הרגל יעזרו למבקש להקטין חובותיו, בין היתר, מאחר שגם במסגרת בדיקתו של הנאמן את הוכחות החוב "ספק אם ניתן במסגרת פש"ר לפתוח פסקי דין חלוטים".
2.
ביום 10.1.2012 הגיש המבקש ערעור על פסק הדין לבית משפט זה, ובד בבד הגיש גם הבקשה שלפני, בה עתר לסעד זמני לפיו יעוכבו הליכי כינוס הנכסים בתיק האיחוד עד לאחר מתן פסק הדין בערעור. לטענת המבקש, יש להיעתר לבקשתו, שכן הליכי הכינוס בתיק האיחוד יביאו להעדפת הנושים בתיק האיחוד על פני נושים שטרם תבעו את חובם, ולחלוקה לא הוגנת בין הנושים בתיק האיחוד; כי ראוי שעניינו יתנהל בהליכי פשיטת רגל, הן לטובת הנושים והן לטובתו-הוא, שיזכה שעניינו יגיע אי-פעם לקיצו; וכי קיים חשש שמיצוי הליכי הכינוס בתיק האיחוד יוביל לכליאתו של המבקש, שהוא כבן 67 ונכה בשיעור של 25%.
המשיבים התנגדו לבקשה.
3.
דין הבקשה להידחות.
על פי תקנה 471(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, סעד זמני לתקופת הערעור יינתן אך בשל "טעמים מיוחדים שיירשמו". לשם כך על המבקש להראות סיכויי ערעור טובים וכן נזק בלתי הפיך העלול להיגרם אם לא יינתן הסעד, או למצער כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובתו של מבקש הסעד (ראו לדוגמה בע"א 589/10 עיריית הוד השרון נ' ניר שיתופי - אגודה ארצית שיתופית להתיישבות , סעיף 15 להחלטה (לא פורסם, 12.4.2010)).
4.
מבלי לקבוע מסמרות נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. קביעת בית משפט קמא כי החובות נוצרו שלא בתום לב היא קביעה עובדתית לכאורה. בכגון דא אין דרכה של ערכאת ערעור להתערב, ולסוגית תום הלב משקל נכבד בדיון בבקשה להכרזה על פשיטת רגל (להרחבה ראו בע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי , (לא פורסם, 1.2.2011) והאסמכתאות הרבות שם) .
5.
אשר למאזן הנוחות, איני סבור כי זה נוטה במובהק לצד המבקש. משך כל השנים בהם התנהלו הליכי הוצאה לפועל בתיק האיחוד, לא עתר המבקש להכריז עליו כעל פושט רגל, ורק עתה, כאשר חרב חדה בדמות כינוס הנכסים על הדירה והחנות מונחת על צוארו, הוא נזכר לגלות דאגה לגורלם של הנושים האחרים. כונסי הנכסים שהתמנו בתיק האיחוד מייצגים מספר נושים וחלק נכבד מהנשייה. על פניו, ומבלי לקבוע מסמרות, דומה כי יש ממש בתגובותיהם של המשיבים, מהן עולה כי אילו היה המבקש מסכים עוד לפני מספר שנים לממש את שני הנכסים הנ"ל, אזי חלק עיקרי מחובותיו היה נפרע. לאור זאת, הגיעה העת כי יתאפשר לנושים להתחיל בהליכי המימוש במסגרת תיק האיחוד, באשר ככל שהזמן חולף, החובות אך הולכים וגדלים.
4.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ח בשבט התשע"ב
(21.2.2012).
ש ו פ ט