ע"א 32/11 באסם עיסא זנגריה נ. עלי שחאדה זנגריה

הערעור שבכותרת נסב על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 4.10.2010. הערעור הוגש ביום 2.1.2011, כאשר לפי הנטען במבוא להודעת הערעור, פסק-הדין הומצא למערער ביום 18.11.2010. דא עקא, שלטענת המשיב פסק-הדין הומצא לבא-כוחו הקודם של המערער (עורך-הדין דרעי) עוד ביום 1.11.2010, והדבר מתועד באישור מסירה. בשל כך עותר המשיב לסלק את ההליך – שהוגש באיחור – על-הסף. המערער מצדו סבור כי בקשת-הסילוק אין לה על מה שתסמוך, ולחלופין מבקש הוא כי המועד להגשת הערעור יוארך.

המערער טוען כי פסק-הדין נמסר לו ביום 18.11.2010, עת סר בעצמו לבית המשפט המחוזי. לדבריו, יום קודם לכן ציין בפניו בא-כוחו דאז (עורך-הדין דרעי) כי פסק-הדין טרם נתקבל במשרדו. אלא שטענה זו של המערער אין בה די. אין מחלוקת כי בבית המשפט המחוזי נתקבל אישור מסירה המעיד על המצאת פסק-הדין לעורך-הדין דרעי. עצם הטענה כי המערער פנה ביום 18.11.2010 לבית המשפט המחוזי לשם קבלת עותק מפסק-הדין אינה יכולה לשמוט את הקרקע מתחת לעובדת קיומו של אישור מסירה לעורך-הדין, ויובהר כי המערער אינו מתמודד ראייתית עם אישור המסירה, כגון באמצעות הגשת תצהיר מטעמו של עורך-הדין דרעי.

אמת, התאריך הרשום באישור המסירה אינו ברור לגמרי. עם זאת, ככל שניתן להבין, מדובר ביום 1.11.2010. מכל מקום, המערער אינו יכול להיבנות במקרה זה מחוסר הבהירות ככל שישנה, שכן הנטל עליו להראות כי ההליך הוגש במועד. אכן, המערער אינו רשאי להסתפק בתהיות ובטענות עמומות (ראו סעיף 22 לתגובה), אלא למצער היה עליו להראות כי ביצע את הבירורים האפשריים (מול בית המשפט המחוזי, מול הדואר ומול בא-כוחו הקודם) כדי להוכיח שאישור המסירה אינו שולל את טענתו בדבר הגשת ההליך במועד. לא מצאתי כי כך עשה המערער. בשולי הדברים אציין כי גם אם התאריך הנקוב באישור המסירה הוא 11.11.10, כפי שמציע המערער, עדיין ההליך הוגש באיחור.

סיכומו של דבר, לפי הנתונים שבידי יש לקבוע כי ההליך הוגש באיחור. כאמור, המערער מבקש לחלופין להאריך לו את המועד להגשת הערעור, אולם בקשה זו אינה מפורטת ומבוססת די הצורך מבחינת התשתית העובדתית והראייתית שביסודה.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה לסילוק ההליך על-הסף. עם זאת, אני מאפשר למערער להגיש תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו בקשה להארכת מועד שתהא ערוכה כדין, מנומקת ומבוססת. בקשה זו, אם תוגש, תידון במסגרת הליך נפרד של בקשה להארכת מועד.

המערער יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיב בגין ההליך שלפניי בסך של 1,000 ₪.