ע"א 3284/05 גלית ויצמן נ. ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

1.לפני בקשה לתיקון כתב הערעור כך שתוסף לו טענה לעניין פיצוי העזבון בגין "השנים האבודות", נוכח ההלכה שנקבעה בע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ (טרם פורסם). המשיבות מתנגדות לבקשה. לטענתן הוספת הטיעון בעניין זה מיותרת לגופה ובכל מקרה תפגע בהן שלא לצורך בשלב זה של ההליך. כמו-כן, פסק הדין בערכאה הראשונה בהליך דנן ניתן זמן ניכר אחרי פסק הדין בע"א 140/00 ולמערערים היו הזדמנויות לבקש תיקון כתב התביעה לפני בית משפט קמא וזאת לא עשו. אין אפוא לאפשר להן לעשות כן בערכאה זו, מה גם שהעילה בנדון התיישנה.

2.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי יש להיעתר לבקשה ולאפשר את תיקון הערעור כפי המבוקש. אין חולק בדבר הסמכות לאפשר תיקון הערעור אף בשלב זה, והכל כאמור בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. השאלה היא אפוא שאלה של שיקול דעת. בעניין שלפני, שוכנעתי כי יש לאפשר תיקון זה. אכן, ההלכה שנקבעה בע"א 140/00 שינתה מן המצב המשפטי שקדם לה. התביעה בהליך זה בערכאה הראשונה הוגשה קודם למתן פסק הדין בע"א 140/00. שאלה יכולה היתה להתעורר לעניין תחולתה של ההלכה על נזקים שאירעו קודם לה ועל הליכים תלויים ועומדים, אולם עניין זה הוכרע ברע"א 8925/04 סולל בונה בניין ותשתיות בע"מ נ' עזבון המנוח עבד אלחמיד ז"ל ואח' (טרם פורסם) ונקבע כי להלכה שנקבעה בע"א 140/00 יש תוקף רטרוספקטיבי. זאת ועוד, בפסק דין זה (רע"א 8925/04) צויין בפירוש (פסקה 26 לפסק דינו של הנשיא א' ברק) כי "יש לאפשר לצדדים בערכאה הדיונית – אשר הגישו כתבי בי דין לפני פרשת אטינגר – לתקן אותם בעקבות אותה פרשה. כן יש לאפשר להעלות טענות בעניין זה במסגרת הערעור, כל עוד פסק הדין לא הפך לסופי" (ראו גם פסק דינה של כב' השופטת מ' נאור, שם ). במצב דברים זה, יש אפוא מקום לאפשר תיקון כתב הערעור, למרות ה"נזק" האפשרי שיהא בכך למשיבים, או הקושי לדון בעניין זה לראשונה במסגרת הערעור. עוד אציין, כי אין במתן האפשרות לתקן הערעור משום הבעת עמדה בטענות המשיבים לגוף העניין, כגון טענת ההתיישנות והטענה לפיה נזק זה "נבלע" בתביעת התלויים.

3.ודוק: ער אני לבעייתיות שבמקרה שלפני בו טרם ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי שעה שניתן פסק הדין בע"א 140/00. יתכן ומן הראוי היה לצפות כי המערערים יבקשו לתקן תביעתם עוד תוך כדי ניהול ההליך, כך שבית המשפט המחוזי יוכל להכריע גם בעניין זה, אולם, טענה מעין זו תלויה היתה בתחולתה של הלכת ע"א 140/00, שאלה שהוכרעה כאמור – בחיוב – רק לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי בהליך זה (במסגרת רע"א 8925/04 הנזכר). זאת ועוד, תחולת הלכת ע"א 140/00 על נזק שנגרם בתאונת דרכים הוכרעה אף בשלב מאוחר יותר, במסגרת ע"א 8156/00 אורלי רז ואח' נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח' , (טרם פורסם). בנסיבות אלו, נחה דעתי כי יש לאפשר את תיקון כתב הערעור.

4.התוצאה היא כי הבקשה מתקבלת. אין צו להוצאות בבקשה זו. ערעור מתוקן יוגש תוך 15 ימים מעת המצאת החלטתי זו.