החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 351/16 שבתאי ברכה נ. יעקב חונוביץ

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · דמי שימוש ראויים בנכס משותף במהלך הערעורבקשה לשינוי תנאי עיכוב/הסדר זמני במהלך תקופת הערעור

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קבע כי אין מקום לפנות את המבקש מהנכס המשותף בשלב זה, והשאלה המרכזית היא שיעור דמי השכירות שישלם עבור מחצית הנכס בתקופת הערעור. נקבע כי יש הצדקה להעלות את דמי השימוש, אך תג המחיר שהציבה המשיבה חורג מהסביר. הבקשה התקבלה בחלקה, ודמי השכירות נקבעו על 10,000 ₪ לחודש עבור חלקה של המשיבה, ללא צו הוצאות.

העובדות

המבקש מחזיק במחצית מהזכויות בנכס שבמחלוקת, ואין כוונה לפנותו בשלב זה. חוות דעת שמאית שהוגשה מטעם המבקש מעריכה את התשלום הנדרש בסך 20,000 ₪. במהלך הדיון המחוזי הגישה המשיבה חוות דעת שמאית שלפיה דמי השכירות הראויים לכל הנכס עומדים על 10,000 ₪.

השאלות המשפטיות

  1. 1.מהם שיעורם של דמי השכירות הראויים שישלם המבקש למשיבה 2 במהלך תקופת הערעור עבור מחצית מהנכס המשותף?

הלכות

  1. 1

    בהתחשב בחוות דעת שמאית ובתוצאות פסק הדין המחוזי, יש הצדקה להעלאת דמי השימוש הראויים, אך תג המחיר שהציבה המשיבה חורג מגבולות הסביר.

    ״בהתחשב עם חוות הדעת השמאית שלפיה נדרש המבקש כעת לשלם 20,000 ₪, ובשים לב לתוצאותיו של פסק הדין בבית המשפט המחוזי, סבורני כי יש הצדקה להעלאת דמי השימוש הראויים.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • דמי שימוש ראויים
  • מחצית מהזכויות
  • נכס שבמחלוקת
  • חוות דעת שמאית
  • תקופת הערעור
  • דמי שכירות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

351/16

לפני:

כבוד השופט נ' סולברג

המערער:

שבתאי ברכה

נ ג ד

המשיבים:

1.

יעקב חונוביץ

2. מ.ח. הכרמל נכסים והשקעות 2013 בע"מ

בשם המערער:

עו"ד ברק לסרי

החלטה

1.למקרא הבקשה ותגובות המשיבים עולה כי בשלב זה אין כוונה מצד מי מהצדדים לפנות את המבקש מהנכס שבמחלוקת, דבר שאכן אין לו מקום בנסיבות העניין בעת הנוכחית. ספק אם בכלל ניתן לעשות כן, בהתחשב בכך שהמבקש מחזיק במחצית מהזכויות. השאלה מצטמצמת אפוא לשיעורם של דמי השכירות הראויים שישלם המבקש למשיבה 2 (להלן: "המשיבה" ) במהלך תקופת הערעור עבור מחצית מהנכס.

2.לאחר שעיינתי בדבר, בהתחשב עם חוות הדעת השמאית שלפיה נדרש המבקש כעת לשלם 20,000 ₪, ובשים לב לתוצאותיו של פסק הדין בבית המשפט המחוזי, סבורני כי יש הצדקה להעלאת דמי השימוש הראויים. דא עקא, תג המחיר שהציבה המשיבה נראה חורג מגבולות הסביר בנסיבות העניין, ובהתחשב בכך שבמהלך הדיון בבית המשפט המחוזי הגישה המשיבה עצמה חוות דעת שמאית ממנה עולה כי דמי השכירות הראויים הם בסך של 10,000 ₪ לכל הנכס (קרי, 5,000 ₪ בגין מחצית הזכויות).

3.בנסיבות אלו, ובאיזון בין זכויות הצדדים, אני קובע כי הבקשה מתקבלת באופן חלקי, במובן זה שהמבקש ימשיך להחזיק בנכס עד למתן פסק דין בערעור, וכי דמי השכירות החודשיים שישולמו עבור חלקה של המשיבה יעמדו על סך של 10,000 ₪.

4.אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט

בשבט התשע"ו (8.2.2016).

ש

ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • ע"א 7681/20הארדוק (קירות טיפוס) בע"מ נ. אלפא אפיקים ייעוץ והדרכה בע"מהחלטה
  • ע"א 8202/16מילאד פארס נ. רשות הפיתוח באמצעות באמצעות רשות מקרקעי ישראלפסק-דין
  • ע"א 3592/17סלימאן עווידאת נ. מנהל מקרקעי ישראל מחוז הצפון - נצרת עליתהחלטה
  • בש"א 2001/17שבתאי ברכה נ. יעקב חונוביץהחלטה

הלכות

  1. 1בהתחשב בחוות דעת שמאית ובתוצאות פסק הדין המחוזי, יש הצדקה להעלאת דמי השימוש הראויים, אך תג המחיר שהציבה המשיבה חורג מגבולות הסביר.