ע"א 351/16 שבתאי ברכה נ. יעקב חונוביץ

1.גם למקרא הבקשה הנוספת לא ראיתי לשנות מהחלטתי הקודמת. אין מדובר בשינוי נסיבות, או בגילוי נתונים עובדתיים חדשים המצדיקים עיון מחדש בבקשה לעיכוב ביצוע.

2.לאחר ש"מנקים" מהבקשה את הטענות הקשורות להתנהלות הצדדים בסכסוך ביניהם (טענות אשר כבר נדונו על-ידי הערכאות המוסמכות), הרי שבסופו של דבר טענת המבקש היא כי השומה שמטעם המשיבים איננה מדויקת ומתבססת על חישוב שטח שגוי. זאת, בהסתמך על חוות דעת מודד שהוכנה לאחר

ההחלטה בבקשה לעיכוב ביצוע. לא היתה מניעה מצד המבקש לעשות להכנת חוות דעת זו מטעמו קודם לכן, וככל שרצה להעלות טענה נגד חוות הדעת שמטעם המשיבים, הרי שהיה עליו לעשות כן במסגרת בקשתו הראשונה.

3.יתרה מכך, עיון בחוות הדעת שצורפו מטעם המבקש עצמו מעלה כי גם הן אינן מסתמכות על שטח הנכס שלגביו טוען המבקש בבקשה דנן, ודי בכך על מנת לדחות את הבקשה. בקשה לעיון מחדש בבקשה לעיכוב ביצוע איננה האכסניה המתאימה לחקירת מומחים ולהכרעות עובדתיות מורכבות.

4.אוסיף, כי ממילא חוות הדעת השמאיות וההפרש ביניהן היוו רק חלק מהשיקולים בהחלטה. יוזכר, כי נגד המבקש עומד פסק דין לפיו מחצית מהנכס אינה שלו, ובעצם המשך החזקתו בו למשך תקופת הערעור יש משום פגיעה מסוימת בזכות הקניין של המשיבים – פגיעה המצדיקה פיצוי כספי. גם לכך יש לתת משקל, ולו על דרך האומדנא.

5.לאור האמור, הבקשה נדחית.