ע"א 3656-22 ע"א 3656-22

1.עניינה של הבקשה בעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 20.3.2022 (השופטת מ' אילני) ב-ת"א 51528-03-21. בפסק הדין נקבע כי על המבקש לסלק ידו ממקרקעין המוחזקים על ידו, לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: פקודת הקרקעות).

הרקע הצריך לעניין

2.מפסק דינו של בית המשפט המחוזי עולה כי ביום 25.6.2019 פרסמה המשיבה הודעה ברשומות לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, שבה הודיעה על כוונתה להפקיע מקרקעין בשטח של 1,190 מ"ר בשכונת עיסאוויה שבירושלים, בין הרחובות א-טור וראס סלאם (להלן: הודעת ההפקעה ו-השטח המופקע, בהתאמה). המבקש מחזיק בשטח של 360 מ"ר מתוך השטח המופקע, המשמש לדבריו לחניית כלי רכבם של ילדיו (להלן: המקרקעין). יובהר כי המקרקעין אינם בנויים ואינם משמשים למגורי המבקש או כל אדם אחר. בהודעת ההפקעה צוין כי על כל המחזיקים בשטח המופקע למסור את החזקה לידי המשיבה תוך 60 יום; וביום 7.10.2019 הציבה המשיבה שלטים בשטח המופקע, שגם בהם צוין דבר ההפקעה.

ביום 28.11.2019 הודיע המבקש למשיבה כי הוא מסרב למסור לה את החזקה במקרקעין, שלטענתו מצויים בבעלותו. משכך, ביום 24.3.2021 פנתה המשיבה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה להורות על סילוק ידו של המבקש מן המקרקעין מכוח סעיף 8 לפקודת הקרקעות, שזו לשונו:

(א) אם בעלי הקרקע העומדת להירכש או המחזיקים בה מסרבים להרשות לשר האוצר לקנות חזקה בה, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט, ואם נוכח בית המשפט כי שר האוצר זכאי לקנות חזקה בקרקע עפ"י סעיף 7 יתן צו שבו יצווה למסור את החזקה בקרקע.

(ב) ...

(ג) בלי לגרוע מכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), סכסוך על גובה הפיצויים שיש לשלם בעד הרכישה או הגשת תביעה לפיצויים כאמור לא יהוו עילה לעיכוב הכניסה לקרקע או לעיכוב קניית החזקה בה.

המשיבה טענה כי היא זכאית לקנות חזקה במקרקעין לפי סעיף 7 לפקודת הקרקעות, ולכן יש להיעתר לבקשתה לסילוק ידו של המבקש באופן מידי. עוד נטען כי המבקש לא הוכיח את בעלותו במקרקעין, וכי מדובר בקרקע מסוג מירי שזכויות הבעלות בה שייכות למדינת ישראל. לגופו של עניין הבהירה המשיבה כי המקרקעין דרושים לה בדחיפות לצורך הקמת גני ילדים לרווחתם של תושבי האזור, על רקע מחסור חמור בגני ילדים בשכונה הסמוכה.

3.בפסק דינו מיום 20.3.2022 נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת המשיבה לסילוק ידו של המבקש מן המקרקעין. בית המשפט המחוזי הבהיר כי בהליך לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות אין להידרש לטענות בדבר חוקיות או סבירות ההפקעה, וזאת למעט במקרים יוצאי דופן שעניינו של המבקש אינו נמנה עימם. עוד נקבע כי האינטרס הציבורי בהקמת גני ילדים בשכונה גובר על האינטרס האישי של המבקש במקרקעין. לבסוף נדחו טענות המבקש בדבר בטלות ההפקעה – ובכלל זה הטענה כי ההפקעה תוביל להפחתת שוויה של יתרת המקרקעין שתיוותר בידו; כי המשיבה זנחה את התוכנית לבניית גני ילדים במקרקעין; כי השלטים בנוגע להפקעה הוצבו במקרקעין שלא כדין; וכי הליכי ההפקעה נגועים בשיהוי. סופו של דבר, נקבע כי על המבקש למסור את החזקה במקרקעין למשיבה בתוך 30 ימים.

ביום 31.5.2022 הגיש המבקש ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. על פי הנטען, בפסק הדין נפלו מספר שגיאות – ובין היתר נטען כי לא הוכחה נחיצות ההפקעה; כי ההפקעה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויותיו הקנייניות של המבקש; וכי ההליך בבית המשפט המחוזי התקיים במתכונת דיונית שגויה שמחייבת את ביטולו. כשלושה חודשים לאחר הגשת הערעור, ביום 29.8.2022 הגיש המבקש את הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי.

הבקשה לעיכוב ביצוע

4.לדברי המבקש, המשיבה מנסה "לעקוף" את ההליך המשפטי ולקבל לידיה כבר עכשיו את החזקה במקרקעין ועוד טרם שניתן פסק הדין בערעור. עוד נטען כי המקרקעין הופקעו במטרה לבנות עליהם גני ילדים, ואולם טרם ניתן למשיבה היתר בנייה כנדרש ולכן בעת הזו אף אין כל תועלת במסירת החזקה.

המשיבה מצידה מתנגדת לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתה סיכויי הערעור קלושים, ומאזן הנוחות נוטה אף הוא באופן מובהק לעבר דחיית הבקשה. בתוך כך נטען כי ההליך התכנוני של גני הילדים הושלם ומרבית האישורים הדרושים כבר התקבלו, וזאת בניגוד לטענות המבקש; וכי מדובר במקרקעין פנויים, ללא מחוברים, שזכויותיו של המבקש בהם כלל לא הוכחו ושייעודם התכנוני הוא לצורכי ציבור דחופים. מאחר שהמקרקעין אינם משמשים למגורים, נטען כי המבקש לא הוכיח שמסירת החזקה במקרקעין תסב לו נזק – לא כל שכן נזק בלתי הפיך שלא ניתן יהיה לפצותו בגינו. זאת ועוד. לעמדת המשיבה יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע אף בשל כך שהוגשה בשיהוי; מאחר שמדובר במעשה עשוי; ומשלא צורף לבקשה תצהיר כנדרש.

דיון והכרעה

5.לאחר עיון בבקשה לעיכוב ביצוע ובתגובה לה, על נספחיהן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הכלל הוא ש"הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים" (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). על מנת לסטות מכלל זה, נקבע בפסיקה כי על מבקש עיכוב הביצוע לעמוד בשני תנאים מצטברים, המקיימים ביניהם יחס של "מקבילית כוחות": התנאי הראשון הוא שסיכויי הערעור טובים; והתנאי השני הוא שמאזן הנוחות נוטה לטובתו של מבקש עיכוב הביצוע. עם זאת יצוין, כי מקובל לראות במאזן הנוחות כשיקול המרכזי מבין השניים (ראו מני רבים: ע"א 4427/22 המאגר הישראלי לביטוחי רכב – הפול נ' פלוני, פסקה 5 (10.8.2022); ע"א 8433/21 אבו צביח נ' צודקי, פסקה 8 (22.12.2021); ע"א 5856/21 כהן מחסני השוק בע"מ נ' קייטרינג תבל בע"מ, פסקה 6 (6.10.2021)).

בענייננו, לא עלה בידי המבקש להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתו. אמנם עניין לנו בהעברת זכויות במקרקעין, ובהקשר זה הנטייה היא להימנע מלייתר את ההליך הערעורי; ואולם גם כשעל הפרק עומדות זכויות במקרקעין יש להידרש למהות המקרקעין ולסוג הפגיעה שתיגרם ככל שהעברת החזקה במקרקעין לא תעוכב. כך, למשל, נקבע כי יש להבחין בין עיכוב ביצוע הנוגע לזכויות במקרקעין המשמשים למגורים ובין עיכוב ביצוע הנוגע לזכויות במקרקעין המשמשים למטרות אחרות (ע"א 5474/22 עיסא נ' עמית, פסקה 16 (22.9.2022); ע"א 2114/21 ג'מל נ' פינגרר, כונס נכסים, פסקה 7 (4.5.2022)). במקרה דנן, מדובר במקרקעין פנויים שלפי הנטען משמשים כמגרש חנייה לילדיו של המבקש; והמבקש עצמו לא טען לפגיעה בלתי הפיכה שתיגרם כתוצאה ממסירת החזקה במקרקעין לידי המשיבה. מנגד, המשיבה הצביעה על אינטרס ציבורי ממשי בהקמת גני ילדים במקרקעין ודחיפות בפתיחתם כבר בשנת הלימודים הבאה; ולדבריה לשם כך נדרש להתחיל מיד בעבודות הבנייה, בהתאם לאישורים שכבר ניתנו. נוסף על כך, מבלי לקבוע מסמרות נראה כי סיכויי הערעור אינם מן המשופרים. הליכי ההפקעה של המקרקעין לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודת הקרקעות הושלמו זה מכבר, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי תחום לשאלת מסירת החזקה במקרקעין שהופקעו כאמור לצורכי ציבור. בהקשר זה, נראה כי לא עלה בידי המבקש להצביע על טעם ממשי מדוע יש להימנע ממסירת החזקה.

6.אוסיף ואציין כי יש טעם לפגם בהתנהלותו של המבקש, שהגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע רק כשלושה חודשים לאחר הגשת הערעור ולמעלה מחמישה חודשים לאחר שניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי – שבו חויב המבקש למסור את החזקה במקרקעין למשיבה בתוך 30 יום. משקצב בית המשפט המחוזי מועד למסירת החזקה במקרקעין היה על המבקש לפנות בבקשה לעיכוב ביצוע בהקדם האפשרי, ולא להמתין למועד שבו תבקש המשיבה לממש את זכותה לנטילת החזקה במקרקעין. המבקש לא הציג בבקשתו כל טעם לשיהוי שבו נקט, וגם בשל כך יש לדחות את בקשתו (ע"א 7285/21 סיידה נ' זוהר ל.י חברה לבניין ויזמות בע"מ, פסקה 14 (25.4.2022); ע"א 7392/21 חיאדרי נ' סמעאן, פסקה 13 (21.11.2021)).

סוף דבר

7.התוצאה היא שהבקשה לעיכוב ביצוע נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 3,000 ש"ח.