פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
374/18
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המערערת:
פרוייקט
אורנים בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. הראל
חברה לביטוח בע"מ
2.
ביטלמן
אדריכלים בע"מ
3. צבי
המלי
מהנדסים בע"מ
4.
בייס
פייל
בע"מ
5. אהוד תייר ניהול והנדסה בע"מ
6. אורתם סהר הנדסה בע"מ
7.
איטומית
בע"מ
הוגש הליך
החלטה
ההלכה המושרשת קובעת כי תנאי להגשת ערעור (לרבות ערעור שכנגד) הוא שבעל הדין נפגע מפסק הדין ומבקש את שינויו האופרטיבי . ובמילים אחרות - בעל דין רשאי להגיש ערעור רק במקרים בהם הסעד לו עתר לא ניתן לו על ידי הערכאה הקודמת, או ניתן לו באופן חלקי בלבד, או שניתן סעד כנגדו לבקשת בעל דין אחר בהליך (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 805 (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1995) ; ע"א 1946/01 הקרן לטיפול בחסויים נ' האפוטרופוס הכללי , פ"ד נו(3) 311, 316-315 ; ע"א 2734/09
פיוטרקובסקי נ' ארנון , פיסקה 15 (20.6.2010). ערעור על החלטה זו נדחה על ידי כב' השופט נ' הנדל ביום 9.1.2011 בגדר בש"א 6753/10 ). אכן, תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד-1984, קובעת במפורש כי ערעור שכנגד יוגש אם היה בדעת המשיב לטעון "[...] שהחלטת בית המשפט בערכאה הקודמת טעונה שינוי [...]", והכוונה היא ל שינוי התוצאה שאליה הגיע בית המשפט ( רע"א 1560/06
לוי נ' שקלים (17.4.2007) ).
כפי שצוין באופן מפורש בסיפא של הערעור שכנגד, המערערת שכנגד אינה מבקשת לשנות את התוצאה האופרטיבית של פסק הדין מושא הערעור. ההיפך מכך - היא מבקשת "[...] להותיר את תוצאתו האופרטיבית של פסק הדין על כנה [...]" (ההדגשה במקור). משכך, ונוכח הדברים שצוינו לעיל, על פני הדברים יש מקום להורות על מחיקת הערעור שכנגד. עוד אציין, כי המערערת שכנגד אף הגישה - עובר להגשת הערעור שכנגד - ערעור ראשי המופנה כנגד גובה ההוצאות שנפסקו לטובתה. ממילא ספק רב אם היה מקום להגשת הליך ערעורי נוסף, בדמות ערעור שכנגד, מטעם אותה בעלת דין ממש.
נוכח האמור לעיל תודיע המערערת שכנגד, עד ליום 31.7.2018, מדוע לא יימחק הערעור שכנגד (והשוו, ע"א 8172/17 מפעל מתכת חניתה בע"מ נ' ישקר בע"מ (15.1.2018)).
ניתנה
היום, י"ב באב
התשע"ח
(24.7.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם