פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
3799/17 -
ו'
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המערערת:
מקור הנפקות וזכויות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. עיריית ירושלים
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה
ירושלים
3. קוסטודיה אינטרנציונל די טרה סנטה
4. מינהל קהילתי בקעה רבתי
בקשה לתיקון החלטה
בשם המערערת:
מר דוד מיר, מנהלה
בשם המשיבות 2-1:
עו"ד דני ליבמן
בשם המשיבה 3:
עו"ד אסף תכלת
בשם המשיב 4:
עו"ד שמעון בר-עם
החלטה
1.
לפניי בקשה שהגישה המערערת לתיקון טעות בהחלטתי מיום 3.10.2017, שבה נדחתה בקשתה של המערערת לעיכוב ביצוע פסק הדין נושא הערעור. לטענת המערערת נפלה טעות בהחלטה האמורה בהתייחס לתיאור העברת הזכויות במקרקעין מן המשיבה 3 אל המשיבה 1, ובמקום המונח "הפקעה" היה על בית המשפט להשתמש במונח "העברה ללא תמורה", שכן זה לשיטתה מתאר את הדברים כהוויתם. המשיבים 2,1 ו-4 מתנגדים לבקשה, בעוד המשיבה 3 תומכת בקבלתה (על אף שלאורך תגובתה בבקשה לעיכוב ביצוע שזור המונח "הפקעה"). לטענת המבקשת, לנוכח הבקשה ראוי כי בית המשפט ישקול מיוזמתו לשנות אף את ההחלטה מיום 3.10.2017, ויורה על עיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי. תיקון הטעות הנטענת מתבקש על ידי המערערת, מתוקף סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ).
2.
לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה. ראשית, ספק בעיניי אם התיקון המבוקש יכול להיחשב ל"טעות" כמשמעה בסעיף 81 לחוק בתי המשפט. המונח טעות מוגדר בסעיף זה כ"טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה"; וכפי שצוין לא פעם, "מטרת הסעיף היא לאפשר לבית המשפט לתקן טעויות סופר שנפלו בהחלטה או השמטות מקריות שאירעו בהיסח הדעת וזאת על מנת להבהיר ולדייק את ההחלטה המקורית" (ראו למשל: רע"א 2958/17 פקטרוביץ נ' עיריית חדרה (14.05.2017), בפסקה 4). השאלה אם המקרקעין הועברו למשיבה 1 בעד תמורה אם לאו היא שאלה שבמחלוקת, ומכאן שבקשת המערערת איננה לתיקון טעות טכנית שנעשתה בהיסח הדעת; ממילא סעיף 81 לחוק בתי המשפט אינו האכסניה המתאימה לטענות שבפיה.
3.
שנית, אף לגופו של עניין אין לשעות לבקשת המערערת. המחלוקת באשר לתמורה שקיבלה המערערת בגין העברת המקרקעין מפורטת בפסקה 2 להחלטה בדבר עיכוב הביצוע, בזו הלשון: "למען הסדר יצוין כי כך נעשה [העברת הזכויות במקרקעין – ע'ב'], לטענת העירייה, לאחר שהמערערת מצידה קיבלה את זכויות הבניה הנובעות מהשטחים שהועברו לידי העירייה; ואילו המערערת מצידה טוענת כי העירייה התנתה מתן היתר בניה למערערת בחלקות סמוכות, בהעברת המקרקעין על שם העירייה כאמור ללא תמורה". במצב דברים זה, וכפי שאף עולה מן הבקשה שלפניי ומן התגובות לה, דומה כי בשלב זה אין מונח שניתן להידרש לו שמוסכם על הצדדים כולם. עם זאת, יובהר כי אין בשימוש במונח "הפקעה" כדי להביע עמדה כלשהי באשר למחלוקת בנוגע לתמורה (או היעדרה של זו) שקיבלה המערערת בגין העברת המקרקעין. מכל מקום, ובהינתן האמור, אף לו הייתה מתקבלת בקשת המערערת "לתיקון טעות", לא היה בכך כדי להביא לשינוי בתוצאת ההחלטה מיום 3.10.2017, שבה נדחתה בקשתה של המערערת לעיכוב ביצוע פסק הדין.
סופו של דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, ט' בחשון התשע"ח (29.10.2017).
ש ו פ ט ת