ב בית המשפט העליון
ע"א 3892/98 - ו'
בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון
המערער : יצחק מינא, עו"ד
נגד
המשיבים : 1. שמואל ז'ובינו
2. לרי ז'ובינו
בקשה למחיקת ערעור
בשם המערער: עו"ד גיורא בן טל
פסק-דין
ביום 26.12.99 דחיתי את בקשת המערער להמרת הערבון בערובה אחרת וקבעתי כי עליו להפקיד ערבון תוך שלושים יום.
המערער לא הפקיד את הערבון במועד, וביום 14.2.00 הגישו המשיבים בקשה למחיקת הערעור בשל אי הפקדת ערבון.
בהחלטתי מיום 9.3.2000, הוריתי למערער ליתן טעם מדוע לא הופקד הערבון במועד, שאם לא כן יידחה הערעור.
בהודעה שהגיש המערער טען, כי ביום 17.2.00 הגיש תגובה לבקשת המשיבים למחיקת הערעור, ובה ביקש להאריך לו את המועד להפקדת ערבון. המערער צירף תגובה זו להודעתו.
יצוין, כי תגובה זו לא היתה מונחת בפני בעת מתן החלטתי מיום 9.3.00, והיא אף אינה נמצאת בתיק בית המשפט.
בתגובה לבקשת המחיקה טען המערער, כי בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע מתנהל דיון בתביעה לשכר טרחה שהגיש נגד המשיבים, וכן דיון בתביעה שכנגד שהגישו המשיבים נגד המערער. לטענתו, פסק הדין נשוא הערעור עוסק באותה מערכת עובדתית בהן עוסקות התביעות בבית המשפט המחוזי, ולכן לאחר שתתברר המערכת העובדתית בתביעות שם, יתכן ויתייתר הצורך בדיון בערעור.
לפיכך, מבקש המערער לדחות את הפקדת הערבון עד למתן פסק דין בתביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
דין הבקשה להידחות.
אמנם המועד להפקדת הערבון לא נקבע בחיקוק, ועל כן אין המבקש צריך להראות במקרה זה טעם מיוחד להארכת המועד. אולם גם כאשר הארכת המועד אינה תלויה בטעם מיוחד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשגרה ועל המבקש ליתן הסבר מתקבל על הדעת לאיחור בהפקדת הערבון (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי , בעריכת ד"ר ש. לוין, מהדורה שביעית, עמ' 888).
נקודת המוצא היא שאי הפקדת ערבון במועד מהווה פגם הדבק בהליך, אשר אינו עניין של מה בכך (בש"א 2005/97 אפרים יהושע נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ , תקדין עליון 97(2) 148).
בהחלטה בדבר מתן אורכה להפקדת ערבון יש להביא בחשבון את האינטרסים של כל הגורמים השונים המעורבים בערעור: בעלי הדין וכלל הציבור, שהוא בעל עניין כללי בבירור מהיר ויעיל של הליכים התלויים בבית המשפט. מבחינת הציבור עשויה אי הפקדת הערבון במועדו לגרום לשיבוש ההליכים, לדיונים מיותרים, ובסופו של דבר להארכת משך הדיון בערעורים בדרך כלל. לפיכך, שומה על המבקש להגיש בקשה להארכת המועד הנתמכת בתצהיר מפורט, כדי לאזן את מחדלו (בש"א 3780/98 גיא רוזן ואח' נ' כפר הריף כפר שיתופי להתיישבות , תקדין עליון 98(3) 1521).
במקרה דנן, אין בבקשת המערער כדי לרפא את המחדל שבאי הפקדת הערבון במועד. ראשית, בקשתו של המערער לא נתמכה בתצהיר לאימות העובדות המפורטות בה. שנית, אין בבקשת המערער כל הסבר מדוע לא הופקד הערבון במועד ומדוע לא הוגשה בקשה להארכת המועד בטרם חלף המועד להפקדת הערבון. יתר על כן, הבקשה שבפני לא הוגשה ביוזמתו של המערער, אלא רק לאחר שהמשיבים הגישו בקשה לדחיית הערעור.
בנסיבות אלה, אין מנוס מלקבוע כי זכותו של המערער לבירור הערעור נגועה במחדל של אי הפקדת הערבון במועד, אשר לא תוקן על ידי בקשתו.
למעלה מן הצורך אציין, כי סבורה אני כי אף הנימוק אותו פירט המערער בבקשתו אין בו כדי להצדיק דחיית המועד להפקדת ערבון, שכן הערעור בבית משפט זה נסב על חיובו של המערער בהוצאות ושכר טרחת עורך דין שנקבע במסגרת תיקון טעות סופר של פסק הדין, ובו תוקף המערער בעיקר את הדרך הפרוצדורלית בה חויב בתשלום ההוצאות. על כן לא ברור כיצד הכרעה בתביעות המתבררות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע תייתר את הדיון בערעור זה.
אשר על כן, אני דוחה את בקשת המערער.
לאור דחיית הבקשה ואי הפקדת הערבון, אני מורה על דחיית הערעור בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.
ניתנה היום, ד' בניסן תש"ס (9.4.2000).
מיכל
אגמון, שופטת
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98038920.
P09