ע"א 4050/15 אורית יהודאין גוברין נ. ירון לבנשטיין

1.בפניי בקשת המשיב 1 למתן ארכה להגשת ערעור נגד המשיבים 2-4, לאחר שהודעת הערעור שכנגד תוקנה והיא מופנית כעת כלפי המערערת.

עיינתי בכל החומר שבפניי ובטיעוני הצדדים ולאחר ששקלתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי לא נדרשת מתן ארכה להגשת ערעור נוסף (או ערעורים נוספים) על מנת שלכל אחד מן הצדדים יהיה את יומו בפני בית משפט זה. אבהיר בקצרה מסקנה זו:

ההליך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה הוגש על ידי המערערת נגד המשיב 1. נגד המשיבים 2-4 הוגשו הודעות לצדדים שלישיים ונגד המשיבים 5-6 הוגשו הודעות לצדדים רביעיים. התביעה נגד המשיב 1 נדחתה ברובה (הוא חויב בסך של 170,000 ש"ח מתוך למעלה משלושה וחצי מליון ש"ח שנתבעו), והתביעות נגד הצדדים השלישיים נדחו (וממילא נדחו גם התביעות נגד הצדדים הרביעיים - המשיבים 5-6).

מהשתלשלות הארועים לאחר הגשת הערעור ומהחומר שבפניי עולה כי המשיב 1 השלים עם חיובו בפסק הדין, אך משהגישה המערערת את ערעורה הגיש ערעור שכנגד מטעמו. הערעור שכנגד הופנה תחילה כלפי המערערת והמשיבים 2-4, ולאחר תיקונו בהתאם להחלטה מיום 13.7.2016 מופנה הוא כלפי המערערת, ונותרה לבירור השאלה האם בנסיבות שנוצרו יש להעתר לבקשתו החלופית של המשיב 1 ולאפשר לו להגיש "ערעור מותנה" נגד המשיבים 2-4 - הצדדים השלישיים.

תחילה אציין כי בהתאם לפסיקה אכן ניתן להגיש "ערעור מותנה" - "כלומר ערעור המוגש על יסוד האפשרות כי ערעור אחר שיוגש יתקבל ובהתקיים תנאי זה - יהיה מקום וצורך לדון בערעור הנוסף שהוגש" (ראו: בבש"א 2355/09 ש. ניר הצפון (1991) בע"מ נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

(22.9.2009). כן ראו פסק דינה של כב' השופטת מ' נאור (כתוארה אז) בבש"א 8904/05 גרניט הנדסה לתעשייה ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2.7.2006) (להלן: עניין גרניט הנדסה )). אולם, וגם כך הובהר בעניין גרניט הנדסה

הנ"ל, "אין כל טעם בהגשת ערעור נפרד מקום בו הצדדים השלישיים הם ממילא צד להליך, וזו אף אינה דרך המלך" ( שם , פסקה 13). כב' השופטת נאור הפנתה בעניין זה להחלטה בבש"א 4553/01 שיכון ופיתוח לישראל נ' ברזילי , פ"ד נה(5), 357 (2001)). באותו עניין התקבל ערעור על החלטת רשם בית משפט זה, אשר הורה למחוק מערעור - אותו הגישו מי שהיו התובעים בערכאה הדיונית ("רוכשי הדירות") נגד הנתבעת ("שכון ופיתוח") - משיבים אשר בערכאה הדיונית היו צדדים שלישיים, רביעיים וחמישיים (המשיבים 2-5), וכך נקבע:

"אין כל טעם או הגיון להפריד מחדש בין ההליך העיקרי לבין הליכי ההודעה לצד שלישי דווקא בערכאת הערעור ולחייב את שיכון ופיתוח להגיש ערעור נפרד - על תנאי - שבגדרו יכול והמשיבים מס' 2-5 לא יהיו קשורים בתוצאת הערעור בין רוכשי הדירות לבין שיכון ופיתוח; ואיני רואה כל סיבה לשלול משיכון ופיתוח את הזכות - בהתקבל ערעורם של רוכשי הדירות - לזכות בגדר הערעור העיקרי עצמו בפסק של חיוב נוסף גם נגד הצד השלישי, המבוסס, כאחד מנדבכיו, על פסק הדין המקבל את הערעור נגדה, אם ינתן " [ההדגשה הוספה] (עמ' 360).

2.הנה כי כן, בפסיקה הובהר כי "דרך המלך" היא כי טענות המשיב נגד צד שלישי תועלינה במסגרת הערעור שהוגש נגדו, והוא אינו נדרש להגיש ערעור מותנה-עצמאי לשם כך (הגם שכאמור רשאי הוא להגיש ערעור כזה).

המשיב 1 עותר כאמור לאפשר לו להגיש ערעור עצמאי נגד המשיבים 2-4, אך לטעמי אין מקום להורות כן. ראשית משום שהמשיב 1 בחר לכתחילה שלא להגיש ערעור עצמאי כאמור, ואף לא עתר למתן ארכה להגשתו סמוך לאחר המועד בו הוגש הערעור כנגדו, אלא רק במסגרת תגובתו לבקשות למחיקת הערעור שכנגד שהגיש. למסקנה זו מובילה גם הפסיקה עליה עמדתי לעיל לפיה בכל מקרה "דרך המלך" היא כי טענות המשיב 1 נגד המשיבים 2-4 יתבררו במסגרת ההליך העיקרי. שנית, מסקנה זו נתמכת לטעמי במקרה דנן גם בשיקולי יעילות. זאת שכן המשיב 2 ציין כי אם תינתן למשיב 1 ארכה להגשת ערעור כנגדו, מבקש הוא להגיש ערעור עצמאי נגד הצדדים הרביעיים בהליך קמא (המשיבים 5-6). דהיינו, הגשת ערעור מותנה-עצמאי על ידי המשיב 1 תגרור הגשת ערעור מותנה נוסף בידי המשיב 2, ובכך יהיה כדי לסרבל את הדיון. נראה אפוא כי נכון הוא בנסיבות דנן, כי כל טענות הצדדים ייפרשו בפני בית המשפט במסגרת הסיכומים מטעמם תחת ההליך שבכותרת. אציין כי במסגרת סיכומיהם רשאים המשיבים 2-4 להעלות גם את טענתם כי בשלב זה אין מקום לשמוע מפי המשיב 1 השגות על דחיית ההודעה לצדדים השלישיים ביחס לסכום בו חויב בפסק הדין (כפי שהתבקש בתגובת המשיב 2).

3.סיכומם של דברים - איני מוצאת להורות על הגשת ערעור, או ערעורים נוספים.

בהתאם ל"דרך המלך" שהותוותה בפסיקה, רשאים כל הצדדים לפרוש מלוא טענותיהם במסגרת הערעור, כולל הטענות הנוגעות ליחסים שבין המשיב 1 למשיבים 2-4, ובין המשיב 2 למשיבים 5-6.

בנסיבות העניין מועד הדיון יידחה. התיק יועבר ליומן בית המשפט להוצאת צו סיכומים מתוקן. בצו הסיכומים יילקח בחשבון היקף הטענות כנגזרת של האמור לעיל, וכן תקבע הגשה מדורגת של סיכומי המשיבים.

אין צו להוצאות.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.