פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
4064/18
לפני:
כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו
המבקשת:
ריזלה
שושנה
פיבושביץ
נ ג ד
המשיבים:
1. יהושע
פיבושביץ
2. עו"ד עופר גבריאלי
3. כונס נכסים רשמי
4. פורמלי אליהו
פיבושביץ
סיווג
הליך
החלטה
בהמשך לאמור בהחלטתי מיום 19.11.2018, הודיעו חלק מן הצדדים כי אינם מסכימים למתווה הדיוני שהוצע בהחלטה. משכך, יש צורך להכריע בסוגית סיווגו הנכון של ההליך.
החלטת בית המשפט של פשיטת רגל מושא בקשת רשות הערעור (החלטה מיום 25.3.2018, להלן: ההחלטה ) ניתנה במסגרת בקשה למתן הוראות שהוגשה מטעם הנאמן (המשיב 2) לפירוק שיתוף בדירת המגורים של המבקשת ושל בן זוגה לשעבר - המשיב 1 (החייב). במסגרת הדיון הועלתה טענה לפיה קנויה למבקשת זכות לדיירות מוגנת בדירת המגורים. בהחלטה דחה בית המשפט את הטענה, וקבע כי המבקשת אינה דיירת מוגנת (וכן דחה טענה נוספת שעניינה השתק).
אף אחד מהצדדים אינו טוען באופן מפורש כי ההחלטה מהווה "צו בפשיטת רגל". גם אני סבור כי ההחלטה אינה מהווה צו כאמור, שכן היא בעלת אופי דיוני-כללי ואין לומר כי ניתנה במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת של בית המשפט של פשיטת רגל. משכך, עלינו להמשיך ולקבוע האם לפנינו "פסק דין" או "החלטה אחרת" (למשל, ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) , פיסקה 9 והאסמכתאות הנזכרות שם (13.7.2008) ). דומני כי בסוגיה זו יש פנים לכאן ולכאן. מחד, נראה כי ההחלטה לא הכריעה באופן סופי בבקשה לפירוק שיתוף, ועל כן ניתן לטעון שהדיון ביחידה הדיונית שנפתחה עם הגשת הבקשה למתן הוראות בעניין זה - טרם הסתיים, וממילא עסקינן ב"החלטה אחרת" (זו אכן גישתו של הנאמן). מאידך, קשה לחלוק על כך שההחלטה מכריעה באופן סופי בזכויות מהותיות של המבקשת וכי היא בעלת "משקל סגולי" של "פסק דין" מבחינתה של המבקשת . בהקשר זה ניתן לומר כי אגב הדיון בבקשה לפירוק שיתוף נוצרה יחידה דיונית נפרדת העוסקת בזכויותיה של המבקשת ביחס לדירת המגורים, וכי זו הסתיימה עם מתן ההחלטה ועל כן עסקינן ב"פסק דין" (וזו אכן עמדת כונס הנכסים הרשמי, וגם המבקשת והחייב סבורים שנתונה למבקשת זכות ערעור).
נוכח האמור לעיל, ובשים לב ל"משקלה הסגולי" של ההחלטה מבחינתה של המבקשת ולגישה שלפיה ספק בעניין הסיווג פועל לטובת הכרה בזכות הערעור (למשל, רע"א 4876/17 חברת יעולה השקעות ומסחר בנדל"ן בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים , פיסקה 3
(15.5.2018) ) - הגעתי לכלל מסקנה כי יש לסווג את ההחלטה כ"פסק דין" מבחינתה של המבקשת ועל כן עומדת לה זכות ערעור. משכך, אני מורה על שינוי סיווגו של הליך זה לערעור בזכות, על כל המשתמע מכך. המבקשת תגיש שני עותקים נוספים של בקשת רשות הערעור ותשלם את הפרש האגרה עד ליום 10.12.2018, ולאחר מכן יימשך ההליך כסדרו.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה
היום, כ"א בכסלו
התשע"ט
(29.11.2018).
גלעד לובינסקי זיו, שופט
ר ש ם