ע"א 4122/18 סימה שוורץ נ. פנחס מנצור

זהו ערעור על החלטת בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה ( השופט א' ויצנבליט ) מיום 2.4.2018 בת"ק 63381-07-17 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת.

1.

בין המערערת והמשיבים, שהם שכנים בבית משותף, מתנהלים הליכים משפטיים שונים בשל סכסוך הקיים ביניהם. ביום 18.1.2018 דחה בית משפט השלום בהרצליה ( השופט א' ויצנבליט ) תביעה שהגישה המערערת נגד המשיבים שבה העלתה שורת טענות הנוגעות למגורים בבית המשותף (להלן: פסק הדין בהליך הקודם ). במקביל, מתנהל בין הצדדים הליך נוסף בבית משפט לתביעות קטנות – הוא ההליך מושא הערעור דנן – שעניינו תביעה שהגישו המשיבים נגד המערערת בגין נזקי רטיבות אשר לטענתם נגרמו מדירתה. ביום 5.3.2018 התקיים דיון בתביעה ובסופו נקבע מועד נוסף לדיון בה.

2.

על רקע זה הגישה המערערת ביום 21.3.2018 בקשה לפסילת המותב ובה טענה כי פסק הדין בהליך הקודם מעיד כי המותב נוטה לטובת המשיבים. ביום 2.4.2018 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה. נקבע כי העובדה שישב בדין בהליך קודם בין הצדדים אינה מקימה כשלעצמה עילה לפסילתו. זאת בפרט שעה שהסוגיה העומדת להכרעה בהליך מושא הבקשה כלל לא נדונה במסגרת ההליך הקודם בין הצדדים. בית המשפט הדגיש כי הוא טרם גיבש עמדה לגבי ההליך ותוצאתו. נימוק נוסף שתמך בדחיית הבקשה הוא השיהוי אותו נקטה המערערת בהעלאתה, לאחר שכבר התקיים דיון בהליך דנן ולאחר שפסק הדין בהליך הקודם ניתן. לבסוף, הוטעם כי ההכרעה בהליך הנוכחי בין המערערת למשיבים תעשה על סמך טענות הצדדים והראיות כפי שאלו יוצגו במסגרתו, וללא משוא פנים.

3.

מכאן הערעור שלפניי. המערערת – שאינה מיוצגת – שבה וטוענת כי פסק דינו של המותב בהליך הקודם שהתנהל בין הצדדים נטה לטובת המשיבים, וזאת תוך שבית המשפט התעלם מן העובדות שהוצגו לפניו והיה, כלשונה, "נאמן להשקפתו האישית". עוד מעלה המערערת טענות הנוגעות להחלטות דיוניות שניתנו במסגרת ההליך הקודם. לטענת המערערת "אותם מאפייני השפיטה בעייתיים", כלשונה, חזרו על עצמם גם בהליך מושא בקשת הפסלות, והיא מעלה טענות הנוגעות לאופן ניהול ההליך והיעדר רישום בפרוטוקול הדיון של הצעת פשרה שהועלתה על ידי המותב. עוד מבקשת המערערת פטור מתשלום אגרת בית המשפט.

4.

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. באשר לטענות המערערת הנוגעות לפסק הדין בהליך הקודם, אין בעצם ניהול הליך על ידי מותב אשר הכריע בתיקים קודמים שהתנהלו בין אותם בעלי הדין – אף אם מדובר בהליכים הנוגעים לאותה פרשה עובדתית ומהווים המשך ישיר שלה – כדי להקים עילת פסלות. על המבקש את פסילת השופט בנסיבות אלה להוכיח כי קיים חשש ממשי ל"נעילת" דעתו של השופט בשל הדיון המוקדם יותר (ע"א 2211/11 פלונית נ' פלונית , פסקה 7 (4.7.2011)). בענייננו, לא הוכח חשש כאמור. הסוגיה העומדת במוקד ההליך מושא הבקשה נוגעת לרטיבות במקלחת בדירת המשיבים, שנגרמה לטענתם מדירת המערערת המצויה בקומה שמעל דירתם. עיון בפסק הדין בהליך הקודם מעלה – כפי שציין בית משפט קמא – כי סוגיה זו לא נדונה בו ובית המשפט הדגיש כי הוא טרם גיבש לגביה כל עמדה. למעשה, עיקר טענות המערערת נוגעות לתוכן פסק דינו של המותב בהליך הקודם ולהחלטות דיוניות שהתקבלו בגדרו. המקום להעלות טענות מסוג זה הוא בהליכי ערעור ולא באמצעות הגשת בקשת פסלות וערעור עליה (ע"א 7350/14 טי.ג'י.אי השקעות מניבות (2008) בע"מ נ' רונן , פסקה 6 (25.11.2014)). מכל מקום, כפי שנקבע, העובדה שהמערערת הגישה את הבקשה לפסול את המותב בשיהוי ניכר – כחודשיים לאחר שניתן פסק הדין בהליך הקודם ואף לא בדיון שהתקיים ביום 5.3.2018 – תומכת בדחיית הבקשה והערעור עליה ( ע"א 3213/18 שטרק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ , פסקה 3 (10.6.2018)) .

5.

באשר לטענות המערערת הנוגעות להתנהלות בית המשפט בהליך הנוכחי, טענות אלו לא באו בבקשת הפסלות שהוגשה לערכאה הדיונית ו ככלל, לא ישמע בית המשפט בערעור הפסלות טענות שלא הובאו במסגרת בקשת הפסלות שהוגשה לערכאה הדיונית (ע"פ 4060/17 לוי נ' מדינת ישראל , פסקה 8 (21.5.2017); יגאל מרזל

דיני פסלות שופט 347 (2006)). גם לגופו של עניין, עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי אין בהתנהלות המותב כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערערת, שאף לא ביקשה לתקן את הפרוטוקול (השוו ע"א 1787/18 פלונית נ' פלוני (1.5.2018)). כמו כן, אין מקום לברר את טענותיה באשר להחלטות דיוניות שניתנו בהליך הנוכחי במסגרת הליכי פסלות.

מטעמים אלה כולם הערעור נדחה. באשר לבקשה בעניין האגרה – עיון בתיק מעלה כי המערערת שילמה זה מכבר את האגרה ואין היא זכאית להחזרה לפי סעיף 15 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.

משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.