ע"א 4194/16יריב פרוספר לוי נ. עו"ד נדב שפירא- מנהל מיוחד

1.לפניי בקשה מטעם המשיב 1 לדחיית הערעור על הסף, וזאת בטענה כי לא נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטה אותה הוא תוקף וכי היה עליו להגיש בקשת רשות ערעור. המשיבים 2 ו-3 תומכים בבקשה, ואילו המערער מתנגד לה.

2.להלן תמצית הרקע העובדתי: במסגרת הליכי פשיטת רגל אשר התנהלו בעניינו של המערער (החייב) בבית המשפט המחוזי בחיפה, הושגו הסכמות מסוימות בין המערער לבין גרושתו וילדיו לפיהן, בין היתר, יבוטלו תביעות החוב ביחס לדמי מזונות. בהמשך הדרך הוכרז המערער כפושט רגל והמשיב 1 מונה כנאמן על נכסיו (להלן: הנאמן ).

ביום 22.3.2016 נתן בית המשפט של פשיטת רגל הפטר בלתי מותנה למערער, תוך שציין כי ההפטר אינו חל על חוב מזונות ועל חובות שאינם בני הפטר (להלן: צו ההפטר ). מספר ימים לאחר מכן, ביום 27.3.2016, נעתר בית המשפט לבקשת המערער ותיקן את צו ההפטר באופן שההפטר "יחול גם על חובות בגין מזונות שנוצרו לפני צו הכינוס" (להלן: צו ההפטר המתוקן ). או אז התעוררה שאלה מה דינו של חוב המזונות של המערער כלפי המשיב 3 (להלן: המל"ל ) ושל תיק ההוצאה לפועל התלוי ועומד כנגד המערער בגינו. רשם ההוצאה לפועל ביקש את התייחסות המל"ל לסוגיה זו, והמל"ל פנה בעניין לנאמן. בעקבות כך, ביום 4.5.2016 הגיש הנאמן בקשה למתן הבהרה לפיה ההפטר אשר ניתן למערער מתייחס לחוב המזונות לגרושתו של המערער ולילדיו, אך אינו חל על חוב המזונות כלפי המל"ל. ביום 10.5.2016 קיבל בית המשפט של פשיטת רגל את בקשת הנאמן, וקבע כדלקמן:

"בהחלטתי ניתן על ידי הפטר מחוב המזונות כאשר בכך כיוונתי לחוב המזונות בגין תביעות החוב שהוגשו במסגרת ההליך ובשים לב להסכמות שהושגו בין החייב לגרושתו וילדיו. לא ניתן על ידי ואף לא נתבקשתי ליתן הפטר מחוב המזונות למל"ל אשר כלל לא הגיש תביעות חוב בהליך וכלל לא ידעתי על קיומו של חוב כלפיו. מובן מאליו שאף לא הייתי נותנת הפטר מחוב המזונות כלפי המל"ל מבלי לבקש את עמדת המל"ל מה גם שהמקרה שבפנינו אינו נופל לגדר אותן נסיבות חריגות בהן ניתן הפטר מחוב מזונות עפ"י פסיקת בית המשפט העליון.

לפיכך, מובהר כי ההפטר חל על חוב מזונות של החייב כלפי גרושתו וילדיו אך לא כלפי המל"ל".

הערעור מופנה כנגד החלטה אחרונה זו (להלן: החלטת ההבהרה ).

3.במסגרת הבקשה שלפניי טוען הנאמן, כי צו ההפטר הוא "פסק דין" המסיים את ההליך, ואילו החלטת ההבהרה הינה החלטה מאוחרת לפסק הדין ועל כן יש לסווגה כ"החלטה אחרת" שהערעור עליה טעון רשות. כונס הנכסים הרשמי תומך בבקשת הסילוק, והמל"ל מצטרף אף הוא לטענות הנאמן. המערער, מצדו, מתנגד לבקשת הסילוק וטוען כי עומדת לו זכות ערעור על החלטת ההבהרה. כפי שיובהר מיד, סבורני כי במחלוקת שנתגלעה בין הצדדים הדין עם המערער.

4.דיני הערעור במסגרת הליכי פשיטת רגל שונים מאלה החלים ביחס להליכים אזרחיים. סעיף 182 ל פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, קובע כי החלטות בית המשפט של פשיטת רגל המהוות "צו בפשיטת רגל" ניתנות לערעור בזכות לפני בית המשפט העליון. לעומת זאת, כאשר עסקינן בהחלטות אשר אינן מהוות "צו בפשיטת רגל", חוזרים אנו לדיני הערעור הרגילים, לאמור: זכות ערעור ביחס להחלטה המסווגת כ"פסק דין" וערעור ברשות ביחס להחלטה המסווגת כ"החלטה אחרת" (למשל, ע"א 7829/04

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) , פיסקה 9 והאסמכתאות הנזכרות שם (13.7.2008); ש' לוין וא' גרוניס, פשיטת רגל , 40-38 (מהדורה שלישית, 2010)).

5.ומן הכלל - לענייננו. אין ספק כי צו ההפטר מהווה "צו בפשיטת רגל" הניתן לערעור בזכות, וכך גם צו ההפטר המתוקן ( רע"א 4746/11

גרוזמן נ' כונס הנכסים הרשמי , פיסקה 9

(26.10.2011) . לעניין צו ההפטר המתוקן ראו והשוו: סעיף 81(ג) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984; ע"א 5963/13 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פיסקה 11 (16.1.2014)). ואולם מה לגבי סיווגה של החלטת ההבהרה?

במסגרת החלטת ההבהרה ציין אמנם בית המשפט כי לא נתן (ולא התבקש לתת) הפטר ביחס לחוב המזונות של המערער למל"ל, אלא רק ביחס לחוב המזונות שלו לגרושתו ולילדיו. ואולם, עיון בצו ההפטר המתוקן מעלה כי על פי נוסחו, הוא הוחל על "חובות בגין מזונות שנוצרו לפני מתן צו הכינוס", ללא התייחסות לזהות הנושה. ואכן, זו הסיבה שבגינה הוגשה בקשת ההבהרה - על מנת להבהיר שחרף לשונו של צו ההפטר המתוקן, ההפטר אינו חל על חוב המזונות למל"ל. יוצא איפוא, כי במסגרת החלטת ההבהרה קיבל בית המשפט של פשיטת רגל את הבקשה והבהיר את אשר לא היה ברור כלל ועיקר מלשונו של צו ההפטר המתוקן, קרי - כי המערער אינו מופטר מחוב המזונות למל"ל. כידוע, "...זכות הערעור על החלטת 'תיקון' או 'הבהרה' נתונה, במקרה שבית המשפט נעתר לבקשה לתיקון או להבהרה ומורה על תיקון פסק הדין או הבהרתו,

ואילו במקרה ההפוך, בו דוחה בית המשפט את הבקשה לתיקון או להבהרה, כבמקרה דנא, תסווג הדחייה כהחלטה אחרת ומכאן שאין זכות ערעור על ההחלטה..." (רע"א 2081/13 ויסקינד נ' נידר חברה לבניין ולפיתוח בע" מ (בהקפאת הליכים) , פיסקה 13 (21.6.2013). עוד ראו והשוו, ע"א 7479/09 סגל נ' עמותת ישיבת השרון , פיסקה 5 (21.11.2010)). בנסיבות העניין אפשר אף לראות ב החלטת ההבהרה כמעין נדבך נוסף ומשלים לצו ההפטר המתוקן, ונראה שגם בכך יש כדי לתמוך במסקנה לפיה נתונה למערער זכות ערעור (ראו והשוו, ע"א 1269/16 מדינת ישראל נ' אגרסקו חברה לייצוא חקלאי בע"מ , פיסקה 5 (6.3.2016); רע"א 5754/14 חודרה נ' בובליל (31.5.2015)).

6.ומכיוון אחר: בית המשפט לא הסתפק במתן הבהרה ביחס לצו ההפטר המתוקן, אלא הוסיף והתייחס לשאלת מתן ההפטר מחוב המזונות למל"ל לגופה. בהקשר זה ציין בית המשפט כי "...המקרה שבפנינו אינו נופל לגדר אותן נסיבות חריגות בהן ניתן הפטר מחוב מזונות עפ"י פסיקת בית המשפט העליון". ניתן איפוא להשקיף על החלטת ההבהרה כעל החלטה אשר דוחה בקשה להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות למל"ל. על פי ההלכה הפסוקה, החלטה מעין זו ניתנת לערעור בזכות (רע"א 504/15 סונדרס נ' עו"ד יניב אינסל - בתפקידו כנאמן על נכסי החייב נחמן סונדרס (17.2.2015) והאסמכתאות הנזכרות שם).

7.נוכח האמור לעיל, בקשת הסילוק נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.