ע"א 460/15עיריית נהריה נ. סלנר הנדסה אזרחית בע"מ

לפניי בקשה לעיין בכתבי בי הדין בתיק שבכותרת, וזאת לצורך תביעה מסוימת אותה הגיש בעל השליטה במשיבה למבקש העיון (להלן: הביטוח הלאומי ).

בתחילה הגביל הביטוח הלאומי את בקשת העיון ל"מסמכים המעידים על יכולתם הכלכלית" של המשיבה ושל בעל השליטה בה (אשר יכונו יחד להלן: סלנר ). המערערת הביעה את הסכמתה לבקשת העיון. סלנר, מצידם, הבהירו כי אינם מתנגדים לכך שהביטוח הלאומי יעיין במסמכים המעידים על יכולתם הכלכלית , תוך שהצביעו על שלושה מסמכים וציינו כי הם הם המסמכים היחידים המצויים בתיק והמתייחסים למצבם הכלכלי (להלן: שלושת המסמכים ). עוד הודיעו סלנר, כי בכוונתם להעביר את שלושת המסמכים ישירות לידי הביטוח הלאומי. משכך, ביקשו הם כי אראה את בקשת העיון "ככזו אשר נענתה". ביום 28.5.2015 ביקשתי מהביטוח הלאומי להודיע האם יש בתגובת סלנר כדי לייתר את בקשת העיון מטעמו. בתגובה הודיע הביטוח הלאומי כי אינו מסתפק בשלושת המסמכים, וכי הוא מבקש לעיין בכלל המסמכים שבתיק על מנת לבחון בעצמו האם קיימים מסמכים נוספים הנוגעים למצב הכלכלי. או אז הודיעו סלנר כי הם מתנגדים לעיון המבוקש בכלל המסמכים שבתיק. לשיטתם, הבקשה הנוספת של הביטוח הלאומי חורגת מהיקף העיון אשר התבקש לכתחילה, ויש בה כדי לפגוע בפרטיותם; מה גם שאין בבסיסה טעם מבורר לאור ההבהרה אשר ניתנה ולפיה אין מסמכים נוספים הנוגעים למצבם הכלכלי.

אציין תחילה, כי אפילו אניח שצודקים סלנר בטענתם לפיה הביטוח הלאומי הרחיב, בגדר תגובתו, את היקף בקשת העיון המקורית, אין בנתון זה כשלעצמו כדי לפגום בבקשה. יש לבחון את בקשתו של הביטוח הלאומי לעיין בכלל המסמכים שבתיק לגופה וכמקובל.

המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין, מצויה בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון ). כידוע, ככלל - ובהיעדר איסור שבדין - נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשת העיון, וזאת על רקע ההכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון.

ככל שאחד מבעלי הדין מתנגד לעיון, הרי שעליו מוטל הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי המצדיק את שלילתו (ראו למשל, ע"א 8849/01 סבוב נ' פקיד שומה למפעלים גדולים , פ"ד נט(5) 385 (2005); בג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים

(8.10.2009), פסקאות 25-24). ודוק: זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה מול אינטרסים לגיטימיים של בעלי הדין, של צדדים שלישיים ושל הציבור בכללותו.

לאחר שבחנתי את בקשת העיון על רקע אמות המידה האמורות, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להתקבל. לעניין זה אציין בקצרה את השיקולים הבאים:

ראשית , לא הובאה כל אינדיקציה לקיומו של איסור שבדין ביחס לעיון המבוקש.

שנית , בנימוק אשר עומד בבסיס בקשת העיון יש כדי למלא את דרישת ההנמקה (התמציתית) החלה על מבקש העיון. ודוק: לא אחת נפסק כי עיון בתיק בית משפט לצורך התדיינות בהליך אחר הינו לגיטימי, וכי ככלל אין הכרח שמבקש העיון יסביר כיצד עשוי העיון להועיל לו במסגרת ההתדיינות בהליך האחר (למשל, רע"א 5349/13 דומיקאר בע"מ נ' שלמה תחבורה (2007) בע"מ (29.8.2013), פיסקה 10 והאסמכתאות הנזכרות שם). לענייננו יש לראות בתביעה אשר הוגשה לביטוח הלאומי כהתדיינות אחרת.

שלישית , כפי שעולה מן האמור לעיל, סלנר עצמם ציינו כי אינם מתנגדים למתן אפשרות עיון במסמכים הנוגעים למצבם הכלכלי. משכך, דומה כי משקל הטענה בדבר פגיעה בפרטיות - אשר נטענה באופן לקוני - נמוך יחסית. שהרי ממה נפשך: ככל שאין בחומר שבתיק מידע נוסף הקשור למצבם הכלכלי של סלנר, על פני הדברים העיון אינו צפוי לגרום לפגיעה ממשית בפרטיותם (ומכל מקום לא ניתן פירוט באשר להיבטים נוספים של פגיעה בפרטיות אשר עשויה להיגרם כתוצאה מן העיון). ואילו ככל שהחומר שבתיק כולל מידע נוסף הקשור, או העשוי להיות קשור, למצב הכלכלי - אזי בשים לב להסכמת סלנר לחשוף אותו, בוודאי שיש טעם מבורר למתן רשות עיון. בנסיבות אלה, אין מקום להסתפק בהסכמת סלנר למסירת שלושת המסמכים ויש לאפשר לביטוח הלאומי לעיין בכלל המסמכים שבתיק.

אוסיף לסיום, כי לא נעלמה מעיניי החלטתו של כב' השופט מ' מזוז מיום 17.2.2015, בגדרה התיר למשיבה להשמיט סעיפים מסוימים מעותק תגובתה לבקשה לעיכוב ביצוע אשר נמסר למערערת, מן הטעם שהם כוללים פרטים ביחס למצבו הכלכלי של בעל השליטה. ואולם, משהמידע הכלול בסעיפים אלה מצוי במסגרת שלושת המסמכים אותם הסכימו סלנר למסור לביטוח הלאומי, איני רואה טעם להגביל את העיון ביחס לאותם סעיפים.

התוצאה היא כי בקשת העיון מתקבלת במובן זה שהביטוח הלאומי יהיה רשאי לעיין בתיק שבכותרת. העיון ייערך במזכירות בית המשפט, בתיאום מראש ועל פי הנוהל המקובל.