ע"א 4797/17הכשרת הישוב בישראל בע"מ נ. החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי

1.

בפסק הדין מושא הערעור התקבלה תובענת המשיבה כנגד המערערת ונקבע כי המערערת החזיקה ב"נכס של נספה השואה", כמשמעותו בחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006, וכי קמה לה חובת השבת על פי השווי העדכני של המקרקעין. בגדר הבקשה שלפניי עותרת המערערת לתיקון כתב הערעור כך שיתווספו לו טענות שונות המתייחסות, בעיקרן, למצב המשפטי ששרר במועדים הרלוונטיים (ויצוין כי האירועים הרלוונטיים חלו, בין היתר, בשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת). כך למשל, מבקשת המערערת לטעון כי עוולת הרשלנות - עליה התבסס בית המשפט בפסק דינו - לא הייתה קיימת באותה תקופה, וכך גם מוסד הזכויות שביושר; וכי לפי הדין שחל במועדים הרלוונטיים לא הייתה מוטלת על צד הנפגע מהפרה חוזית למסור הודעת ביטול כתנאי לסיומו של החוזה. לטענת המערערת, הנתונים לגבי הדין שחל בתקופה הרלוונטית נודעו לה לאחר מתן פסק הדין, במסגרת מחקר היסטורי ומשפטי

שביצעה לצורך תובענה אחרת אשר הוגשה נגדה באותו עניין. המשיבה מתנגדת לבקשת התיקון.

2.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של בקשת התיקון להתקבל.

3.

הסמכות להתיר תיקון של כתב הערעור קבועה בתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), והיא מתפרשת הן על הוספת נימוק לכתב הערעור והן על תיקונו של נימוק קיים. שיקול הדעת של בית המשפט בעניין זה רחב וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו, אולם ככלל הגישה הנוהגת ביחס לבקשות תיקון המוגשות בשלביו המקדמיים של ההליך היא ליברלית וזאת מתוך מטרה לאפשר את מימוש זכות הערעור וכן לאפשר לערכאת הערעור להכריע במכלול המחלוקות בין הצדדים, בנסיבות בהן אין בתיקון המבוקש כדי לפגוע בצד שכנגד, להכביד על ההליך או לעכב את הדיון (ראו, ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון , פיסקה 12 (20.6.2010). ערעור על החלטה זו נדחה על ידי כב' השופט נ' הנדל ביום 9.1.2011 במסגרת בש"א 6753/10).

4.

בענייננו, בקשת התיקון הוגשה ביום 6.11.2017, כחמישה חודשים לאחר הגשת הערעור (ביום 13.6.2017) וכשלושה חודשים וחצי לאחר מתן צו הסיכומים (ביום 24.7.2017). עם זאת, הדיון בערעור קבוע ליום 25.6.2018, היינו בעוד חודשים ארוכים, וטרם הוגשו סיכומים מטעם איזה מן הצדדים (ויצוין כי המועד להגשת סיכומי המערערת, אשר היה קבוע לכתחילה ליום 5.12.2017, נדחה בהסכמה ליום 5.2.2018). בנסיבות אלה, לא יהיה בתיקון המבוקש כדי לעכב את הדיון או לסרבלו.

5.

לכך מתווסף הנתון, כי הנימוקים אותם מבקשת המערערת להוסיף מהווים, בעיקרם, טענות בעלות אופי משפטי מובהק שעניינן הדין החל במועדים הרלוונטיים. דין זה שונה - כך על פי הנטען - מן הדין עליו ביססה הערכאה הדיונית את פסק דינה. מבלי להביע עמדה לגופם של דברים, קיימת חשיבות רבה לאפשר העלאתן של טענות אלה על מנת שמלוא התמונה הרלוונטית תעמוד לפני ערכאת הערעור בעת שהיא דנה בעניין. זאת ועוד, על פני הדברים טענות ביחס לדין החל אינן מחייבות הנחת תשתית עובדתית, ומכל מקום המערערת לא הגישה בקשה להוספת ראיות (השוו, ע"א 8488/08 עזבון המנוחה רוננה סושרד ז"ל נ' מדינת ישראל -משטרת ישראל , פיסקה 21 (5.6.2012); ע"א 131/13 רונן נ' גזיאל אבנר בע"מ (25.7.2013)). אוסיף, כי בקשת התיקון מתייחסת גם לתיקון ("חידוד") של מספר טענות אשר כבר כלולים בכתב הערעור המקורי. גם כאן מדובר בתיקונים בעלי אופי משפטי, ולא ראיתי למנוע מן המערערת להוסיפם לכתב הערעור המתוקן אשר יוגש.

6.

לא נעלמה מעיניי טענת המשיבה לפיה הנימוקים אותם מבקשת המערערת להוסיף לכתב הערעור מהווים משום "הרחבת חזית", מן הטעם שלא נטענו בפני הערכאה הדיונית. המערערת מתנגדת לטענה זו, לפחות בחלקה, ואולם כך או אחרת ונוכח האמור לעיל, ובעיקר נוכח אופי הנימוקים אשר הוספתם מתבקשת - אין בטענה זו כדי להצדיק את דחייתה של בקשת התיקון. המשיבה תוכל כמובן להעלות את מלוא טענותיה, לרבות טענה זו, במסגרת הסיכומים אשר יוגשו על ידה בהמשך הדרך (ולא למותר לציין כי על פי המקובל בבית משפט זה, ההכרעה בשאלה האם טענה מסוימת מהווה משום "הרחבת חזית" והאם יש מקום להתיר את הרחבתה של החזית אם לאו - מסורה ממילא לשיקול דעתו של ההרכב הדן בערעור: ע"א 691/15 פרברי נ' אסולין , פיסקה 2 (10.8.2016); עע"מ 6637/10 תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ נ' עיריית חיפה (21.12.2010)).

7.

הגעתי אפוא לכלל מסקנה כי יש מקום להתיר למערערת לתקן את כתב הערעור כמבוקש על ידה. עם זאת, משעוסקים אנו בכתב הערעור לא ניתן להתעלם מהיבט אחר אך קשור והוא אורכו של כתב הערעור שהוגש על ידי המערערת, והמחזיק לא פחות מ-59 עמודים (ויצוין כי פסק הדין, על שני חלקיו, מחזיק 77 עמודים). לאחר עיון בכתב הערעור אין בעיניי ספק כי הוא אינו ממלא אחר דרישת התמציתיות הקבועה בתקנות 414 לתקנות. כידוע, דרישה זו נועדה לאזן בין זכות הטיעון של יוזם ההליך לבין אינטרסים חשובים נוספים ובהם זכותו של בעל הדין שכנגד להבין את גדר המחלוקת ואת הטיעונים שמפניהם עליו להתגונן; קיום שוויון דיוני ומהותי בין בעלי הדין; וניהול יעיל של ההליך המשפטי ( ע"א 1501/05

כהן נ' מנהל מס שבח תל-אביב , פיסקאות 6-4 (8.5.2005); ע"א 8602/12 מנחם נ' גולן

(2.5.2013); רע"א 615/11

סופר מדיק (מדיק לייט) נ' Anton Hubner , פסקה 5 (27.3.2011)) .

משכך, ובד בבד עם מתן הרשות המבוקשת לתקן את כתב הערעור על דרך של הוספת הטענות המהותיות אשר פורטו בבקשת התיקון, ראיתי להורות למערערת לקצר את כתב הערעור כך שכתב הערעור המתוקן אשר יוגש יהיה בהיקף של לא יותר מ-38 עמודים (ויצוין כי גם היקף זה הינו על הצד הגבוה).

8.

הבקשה לתיקון כתב הערעור מתקבלת אפוא. המערערת תגיש, עד ליום 14.1.2018, כתב ערעור מתוקן בהיקף שנקבע לעיל. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.