ע"א 4859/20 גבריאל בן גלים נ. בנק אגוד לישראל בע"מ

1.

בפני בקשה לעיכוב ביצועה של החלטה שנתן בית המשפט המחוזי בנצרת ביום 29.6.2020 (פר"ק 24919-09-19, השופט ע' טאהא ). בית המשפט המחוזי קיבל בקשה שהוגשה בהליך כינוס נכסים לאשר את מכירתה של דירת המגורים של המבקש לצד שלישי.

2.

ביום 10.9.2019 הגיש המבקש, שהוא כבן 78, בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו להקפאת הליכים בנוגע לחברות שבבעלותו, הן המשיבות 11-9 (להלן: החברות ). מאז מתנהל בבית המשפט המחוזי הליך מסועף שאין זה המקום להידרש לפרטיו המלאים. לצורך הדיון בבקשה שבפני די יהיה בכך שאציין כי המבקש ערב לחובות החברות, וכן כי דירת מגוריו של המבקש

בחיפה (להלן: הדירה ) הייתה משועבדת לבנק אגוד לישראל בע"מ, הוא המשיב 1 (להלן: הבנק ). ההליכים הנוגעים למימושה של הדירה הם העומדים ביסוד הבקשה.

3.

על מנת להתייחס לבקשה שבפני יש להקדים ולהתייחס לשלבים קודמים של ההליכים, שביחס אליהם נדחתה בקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש בהחלטה של בית משפט זה מיום 23.2.2020 (רע"א 210/20, השופט נ' סולברג ). בתמצית, כבר ביום 2.12.2019 נענה בית המשפט המחוזי לבקשת הבנק לאפשר לו לפעול למימוש הדירה ולמנות לצורך כך כונסי נכסים, הם המשיבים 4-2. ביום 16.12.2019 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי "בקשה לעיכוב הליכי כינוס דירת מגוריו", ובו ביום דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה. כאמור, בית משפט זה נמנע מלהיענות לבקשה ליתן רשות ערעור על החלטה זו.

4.

להשלמת התמונה יצוין כי המערער אף הגיש ערעור על ההחלטה להחריג את הדירה מצו הקפאת ההליכים, וערעור זה עודו תלוי ועומד בבית משפט זה (ע"א 208/20).

5.

כבר בחודש ינואר 2020 פרסמו כונסי הנכסים הזמנה להציע הצעות לרכישת הדירה, אשר בעקבותיה התקבלו מספר הצעות לרכישתה. ביום 27.5.2020 נערכה התמחרות אשר בסופה חתמו כונסי הנכסים על הסכם מכר עם המשיבים 7-6 (להלן: הרוכשים ) שאף שילמו חלק מן התמורה שסוכמה. בהמשך לכך,

ביום 2.6.2020 הגישו כונסי הנכסים לבית המשפט המחוזי את הבקשה לאשר את ההסכם למכירת הדירה (להלן: בקשה מס' 175 ), שעליה נסב ההליך דנן, וביום 29.6.2020 נעתר לה בית המשפט המחוזי כאמור לעיל.

6.

ביום 14.7.2020 הגיש המבקש ערעור על כך, ובצדו את בקשת עיכוב הביצוע שבפני. המבקש טוען כי מימוש הדירה ישליך על התוצאות המעשיות של הערעור שכבר הגיש בעבר (ע"א 208/20 הנזכר לעיל), כמו גם על הערעור דנן. לטענתו, אם החלטתו של בית המשפט המחוזי לא תעוכב ייגרמו לו נזקים בלתי הפיכים מאחר שייאלץ לעזוב את דירת מגוריו בגילו המאוחר. לגוף הערעור וביחס לסיכוייו להתקבל המבקש חוזר ומעלה טענות בנוגע למינוים של כונסי הנכסים, כמו גם ביחס לאישור המכר. עוד טוען המבקש, בין היתר, כי בקשתו מעוררת סוגיה בעלת השלכות רוחב על הליכי שיקום חברות, בשים לב לכך שחובותיו נובעים מערבותו לחובות החברה. המבקש עותר לכך שתינתן לו הזדמנות להציע הסדר לנושיו שבמסגרתו יוצע פתרון חלופי לפדיון הדירה.

7.

כונסי הנכסים מצדם מתנגדים לבקשה. לטענתם, סיכויי הערעור אפסיים ומאזן הנוחות אינו נוטה לעבר עיכוב הביצוע. אשר לסיכויי הערעור נטען בעיקרו של דבר נטען כי לא נפל פגם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי וכי אין מקום להתחשב ברצונו של המבקש להוסיף ולהתגורר בדירת מגוריו שהיא דירה גדולה ומרווחת. בהמשך לכך סומכים כונסי הנכסים את ידיהם על דחייתה של הבקשה הקודמת שהגיש המבקש לעיכוב ביצוע (במסגרת רע"א 210/20) וטוענים כי מכר הדירה הוא בגדר "מעשה עשוי". בכל הנוגע למאזן הנוחות נטען כי למבקש זכויות בשתי דירות נוספות, שבאחת מהן מתגוררת רעייתו שעמה הוא בהליכי גירושין, וכן נכסי מקרקעין אחרים. כן נטען כי כל מטרתו של המבקש היא לסכל את מכירת הזכויות בדירה.

8.

הבנק, כונס הנכסים הרשמי והרוכשים מצטרפים לאמור בעמדת כונסי הנכסים. הרוכשים מטעימים כי הם חתמו על הסכם המכר בתום לב ושילמו עבורו תמורה הולמת, כי נרשמה לטובתם הערת אזהרה וכי היא דווחה לרשויות המס.

9.

ביום 14.7.2020, עם הגשת הבקשה דנן, הוריתי על עיכובם של הליכי מכר הדירה עד למתן החלטה אחרת. ביום 20.7.2020 הגישו כונסי הנכסים הודעה במסגרתה ציינו כי ביום 29.7.2020 עליהם להגיש דיווח לרשויות המס בדבר עסקת המכר. ביום 28.7.2020 הגיש המבקש את תגובתו האחרונה ובה ציין כי ביום 21.7.2020 הגישו החברות בקשה לכינוס של אספות נושים לצורך דיון בהצעת הסדר, ובכלל זה של המבקש ושל בנו, המשיב 14 (פורמאלי), לחובותיו כלפי החברות. כן צוין כי כונסי הנכסים טרם השיבו לכך. לטענת המבקש, ההצעה מפרטת בין היתר כי מלוא החוב המובטח לבנק ישולם בתוך 30 יום ממועד אישורו של ההסדר. בין היתר בהתאם לכך נטען כי אין לממש את דירת המגורים בשלב מוקדם כל כך כאשר הצעת ההסדר שעתידה להתפרסם בימים הקרובים ויכולה למנוע את פינוי של אדם בגילו מדירתו.

10.

כונסי הנכסים, ולצדם כונס הנכסים הרשמי, הוסיפו והשיבו לתגובה זו של המבקש. בעיקרו של דבר, טענו כונסי הנכסים כי הבקשה לכינוסן של אספות נושים ולאישורו של הסדר עתידי ככל שישתכלל במועד עלום, אם בכלל, אינה רלוונטית כלל להליך זה משעה שמכר הדירה אושר על-ידי בית המשפט המחוזי. כן נטען כי הצעת ההסדר במתכונתה הנוכחית מבוססת על עובדות מוטעות ביחס לשווי נכסיהם של בעלי המניות ולהיקף הכספים הצפויים להתקבל בקופת ההסדר. כונסי הנכסים גורסים כי מטרתה של ההצעה היא לשמר את מעמדם של בעלי המניות בחברות, הגם שאלו אינם מציעים דבר לנושים הלא מובטחים ובפועל מציעים הצעות חסרות לנושים המובטחים.

11.

כונס הנכסים הרשמי, שטיעוניו חופפים במרביתם לאלה של כונסי הנכסים, הטעים עוד כי ההסדר המוצע אינו תואם את ההסדר החקיקתי ביחס לאחריות לחובות עובדים, וכי למעשה החברות אינן פעילות כלל.

12.

הגיעה העת להחליט. הבקשה דנן עוררה אצלי התלבטות רבה. כידוע, הנטייה היא לעכב את ביצוען של החלטות המשליכות על פינוי מדירת מגורים, ובענייננו נוסף לכך גילו המבוגר של המבקש. עם זאת, בסופו של דבר, לאחר שבחנתי את מכלול הנסיבות הגעתי למסקנה שונה. ראשית, אקדים ואומר, כי במידה רבה הבקשה דנן היא מעין בקשה "לפתוח מחדש" את ההחלטה שניתנה בבית משפט זה לפני מספר חודשים, שבה נקבע כי אין לעכב את הליכי המימוש של הדירה. דבר לא השתנה מאז, מלבד התקדמותו של הליך המימוש באופן שיש בו להשליך על הסתמכות של צדדים שלישיים תמי לב. הצעת ההסדר שהוגשה כעת אינה מקובלת על כונסי הנכסים ועל הכונס הרשמי באשר היא אינה נותנת לשיטתם מענה לנושים אלה, ואף לא מובהר בה מדוע הוגשה אך בשלב זה בעת נעילת שער. כמו כן, הובהר שהגם שהמבקש מתגורר בדירה, יש משקל לכך שאינו משולל נכסים אחרים. לנוכח כל אלה, ומבלי להידרש לסיכויי הערעור שהגיש, אני סבורה כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובתו של המבקש חרף העובדה שמדובר בדירת מגוריו (ראו והשוו: ע"א 7909/15 לטין נ' פרימיום קרדיט מימון והשקעות בע"מ , פסקה 7 (22.12.2015)).

13.

סוף דבר: הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.