ע"א 4952/06 רן קרול ואח' נ. עו"ד אבנר כהן

בהליכים שבכותרת מתעוררת השאלה אם הדרך הנכונה לתקיפת החלטתו של בית המשפט המחוזי הינה על דרך של בקשת רשות ערעור או על דרך של ערעור בזכות.

1.עקב קריסת רשת קלאבמרקט ( להלן: הרשת ) התנהלו הליכים שונים בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. על רקע משמעויותיה הכלכליות של קריסת הרשת והנזק שנגרם לנושים רבים, כמו גם חשדות לכאורה כנגד מנהלים ובעלי שליטה, בא בית המשפט המחוזי למסקנה כי ראוי להיעתר לבקשת כונס הנכסים הרשמי ( להלן: הכנ"ר ) ולמנות חוקרים אשר יחקרו את נסיבות קריסת הרשת וחשדות לכאורה בדבר פעולות שלא כדין אשר נעשו ברשת ערב קריסתה. החלטה זו ניתנה ביום 4.8.05 ולא הוגש עליה ערעור. למן מתן החלטה זו, אושר הסדר נושים ופקע צו הקפאת הליכים שנתן בית המשפט המחוזי. כמו כן, פורסמו דו"חות ביניים על ידי החוקרים. ביום 3.4.06 זומנו המבקשים-המערערים ( להלן: המבקשים ) לחקירות בפני החוקרים במועדים שונים. זימון זה עורר מחלוקות בין באי כוח המבקשים לבין החוקרים הן בעניין סמכות קיום החקירה והן באשר לאופן ניהולה. על רקע זה הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה למתן הוראות בה נטען בין היתר כי אין סמכות לביצוע החקירה מיום שאושר הסדר הנושים ופקע צו הקפאת ההליכים; כי אין סמכות לחקירה לגבי אירועים שנעשו לפני קריסת הרשת; כי אין סמכות להוצאת דו"חות ביניים וכי פרקליט המבקשים רשאי לנכוח בחקירה.

2.בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 21.5.06, דחה את מרבית טענות המבקשים. בהחלטה נקבע, בין היתר, כי גם לאחר אישור הסדר הנושים ופקיעת צו הקפאת ההליכים נתונה עדיין סמכות להורות על חקירה כפי האמור בפרשה דנן; כי סמכות זו משתרעת גם על תקופת הזמן שלפני קריסת הרשת; כי דו"חות ביניים שהוצאו – בסמכות הוצאו; וכי ניהול החקירה יוכל להתבצע בנוכחות פרקליט מטעם המבקשים אם כי יוטלו מגבלות מסוימות על יכולתו להעלות התנגדויות לחקירה. בגין החלטה זו הוגשו לבית משפט זה הן ערעור בזכות והן בקשת רשות ערעור. כב' השופטת א' פרוקצ'יה קבעה בהחלטתה (מיום 25.6.06) כי יעוכב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי הנזכרת. השאלה שלפני היא כאמור איזה מן ההליכים נכון הוא בנסיבות העניין.

3.המבקשים טוענים כי עומדת להם זכות ערעור בנסיבות המקרה. כך, שכן בית המשפט המחוזי הכריע הכרעה סופית בטענות המבקשים לעניינים השונים שבגינם נתבקשו הוראות. אף הנאמנים הצטרפו לעמדה זו. החוקרים, לעומת זאת, טענו כי על המבקשים ליטול רשות לשם ערעור בבית משפט זה. כך הדבר שכן הליכי החקירה טרם הושלמו ואלו יבואו לידי סיום רק עם הגשת דו"ח סופי על ידי החוקרים ומתן הוראות על ידי בית המשפט המחוזי עקב דו"ח מעין זה. החלטות שניתנו או ינתנו בבקשות והוראות לעניין אופן ניהול החקירה הן אפוא החלטות ביניים והערעור עליהן טעון רשות. לעמדה זו של החוקרים הצטרף גם ב"כ הכנ"ר, אם כי ציין הוא בתגובתו כי כיוון שמדובר בסוגיה מהותית וחשובה יש ליתן רשות ערעור ולדון בה כערעור.

4.לאחר עיון בחומר שלפני ובטענות הצדדים נחה דעתי כי דין הליך זה להתברר כבקשת רשות ערעור ולא כערעור בזכות. אכן, הכרעה שיפוטית מטבעה, מסיימת היא מחלוקת כלשהי, שאם לא כן לאו הכרעה היא. אולם בכך אין די בכדי לקבוע כי ניתן לערער על החלטה בזכות דווקא. ההבחנה היא אפוא בין הכרעה סופית בעניין מסויים – שהיא למעשה פסק דין, לבין הכרעה שאינה סופית, שהיא החלטה אחרת. בנסיבות המקרה יש לדידי לראות את החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.5.06, כהחלטה אחרת. מינוי החוקרים בגין קריסת הרשת הוחלט כבר בחודש אוגוסט 2005 והחלטה זו הפכה חלוטה משלא הוגש ערעור עליה. אין חולק כי הבקשה למתן הוראות שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחלוף מספר חודשים סבה בעיקר סביב סמכויות החקירה, הן במימד הזמן - התחולה על אירועי העבר; הן במימד המהות – נוכח אישור הסדר הנושים; והן ביחס לצורה, לעניין פרסום דו"חות הביניים ושאלת הייצוג. החלטה אחרונה זו יש לראותה אפוא כהחלטה אחרת שכן טפלה היא להחלטה העיקרית על עצם מינוי החוקרים, ומהווה היא החלטת ביניים במהותה בשל מהות הליך החקירה והעובדה כי החקירה טרם הושלמה ולא הוסקו בגינה מסקנות. בית המשפט המחוזי עצמו עמד על כך בהחלטתו עת ציין, במענה לטענות לעניין הייצוג בחקירה, כי "כל שבכוחם [החוקרים, י.מ.] לעשות הינו להגיש דו"ח לבית המשפט ואשר המלצותיו ילקחו בחשבון בעת שישקלו בית המשפט, הנאמנים וכונס הנכסים הרשמי את צעדיהם" (עמ' 18 להחלטה מיום 21.5.06). במצב דברים זה, כאמור, המסקנה היא כי יש לברר את ההליכים שבכותרת כבקשת רשות ערעור.

5.התוצאה היא אפוא כי יש למחוק את ע"א 4952/06 מן המרשם ולהמשיך לברר כמקובל את רע"א 4958/06, לרבות טיפול בבקשת החוקרים (מיום 30.8.06) לקביעת דיון דחוף. החלטת כב' השופטת א' פרוקצ'יה מיום 25.6.06 לעניין עיכוב הביצוע (שניתנה בע"א 4395/06) תיוותר על כנה. החלטתי זו תתוייק בתיקי השופט שברע"א 4985/06.