פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
4966/11 - ב'
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערערת:
מרים צפריר
נ ג ד
המשיב:
אברהם שגיב
בקשה למתן ערובה
החלטה
לפניי בקשה להמרת העירבון שנקבע בהליך זה – ערעור פסלות – בערובה אחרת. אומר מיד כי התחייבות עצמית כלל אינה נחשבת חלופת עירבון (ראו למשל בש"א 5385/09 עיריית חיפה נ' עמותת העדה היהודית הספרדית בחיפה (טרם פורסם, 16.7.2009)). המערערת מציעה גם חלופה של ערבות צד ג, אך כלל אינה מסבירה מיהו הצד ג ומה יכולתו הכלכלית, ומכל מקום ערבות צד ג נחשבת בטוחה שאינה שוות ערך לעירבון במזומן או בערבות בנקאית מבחינת זמינות הבטוחה, הוודאות שבה והקלות במימושה. לפיכך יש לבחון את הבקשה שלפניי לפי אמות מידה הנהוגות בבקשה לפטור מהפקדת עירבון, לאמור: האם הוכח שהמערערת חסרת יכולת כלכלית, והאם סיכויי ההליך גבוהים.
לאור אמות מידה אלה לא שוכנעתי כי יש מקום להיעתר למבוקש.
מוכן אני להניח כי מצבה הכלכלי של המערערת אינו מזהיר, אך לא הוכח כי אין באפשרותה לגייס סכום מסוים לצורך עירבון. המערערת לא הציגה את מלוא האסמכתאות הרלוונטיות, כגון דפי חשבון בנק. המערערת לא הסבירה כיצד היא מממנת את הייצוג המשפטי; לכאורה, באותה דרך עליה לממן גם את העירבון שנועד להבטיח מקור לתשלום הוצאות הצד שכנגד, אם אמנם ייפסקו לו הוצאות. זאת ועוד, אין בבקשה פירוט הולם ותיעוד לגבי יכולתה של המערערת להסתייע בסביבה הקרובה (ראו בש"א 9998/09
ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (טרם פורסם, 17.12.2009)). בהקשר זה אזכיר כי המערערת מציעה חלופה של ערבות צד ג. אם יש צד ג בעל יכולת כלכלית המוכן ליתן ערבותו – מתבקש הסבר מדוע אינו יכול להושיט יד בהפקדת עירבון על-פי המקובל. עוד אוסיף כי על פני הדברים ולצורך ההליך שלפניי, סיכויי הערעור להתקבל אינם נחזים להיות גבוהים במידה המצדיקה פטור מהפקדת עירבון.
לאור כלל השיקולים, ובשים לב למהות ההליך, אין מקום להיעתר לבקשה שלפניי, אך ראיתי לנכון לילך לקראת המערערת ולהעמיד את העירבון על סך של 6,000 ₪. העירבון יופקד תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, כ"ט בתמוז
תשע"א (31.7.2011).
גיא שני
ר ש ם