ע"א 5187/08 אלי רונן נ. אלישבע סמואל

1.

לפניי בקשה נוספת לפטור מאגרה ועירבון, תוך התייחסות להחלטתי מיום 16.9.2008. באותה החלטה נדחתה בקשת המערערים לפטור מתשלום אגרה והפקדת עירבון, מאחר שהמערערים לא עמדו בנטל לפרוש לפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבם הכלכלי. כעת מונחת לפניי בקשה להתיר צירופם של תצהירים מפורטים בדבר חוסר יכולת כלכלית בצירוף אסמכתאות, ולהיעתר לבקשה לפטור מאגרה ועירבון. לבקשה צורפה החלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 17.9.2008 בה הופטר המערער 1 מתשלום אגרה. יצוין כי באותו הליך יוצג המערער 1 על ידי עורך דין גדעון נתיב מטעם הלשכה לסיוע משפטי. כן צורף לבקשה תצהיר מאת המערערת 2 ומסמכים הנוגעים למצבה הכלכלי. המערערים מציינים כי תצהירה של מערערת 2 לא צורף לבקשה הראשונה, שכן היא והמערער 1 גרושים מזה כ-20 שנה, מערערת 2 אינה מתגוררת בדירה נשוא הערעור והיא צורפה להליך אך בשל העובדה שהייתה צד להליכים בערכאה קמא. עוד נטען, כי בהוצאות ההליך שבכותרת נושא מערער 1 לבדו. המערערים מוסיפים וטוענים כי בני המשפחה הקרובים אינם מוכנים לעזור עוד וכתמיכה לטענתם צורף תצהירו של אחיו של המערער 1 מר אמסלם. אשר לייצוג המשפטי, נטען כי

שכר הטרחה לבא-כוחם משולם ב-29 תשלומים בסך 1,000 ₪ כל אחד, וכן בהתאם לתוצאות ההליך שבכותרת. לדברי המערערים, העובדה שבהליך זה הם מיוצגים על ידי עורך דין פרטי ולא על ידי הלשכה לסיוע משפטי, אין בה כדי לפגוע בהוכחת דלותם הכלכלית, שכן מדובר בהזדמנות אחרונה להציל את רכושו של מערער 1 ולמנוע השלכתו מביתו. המשיבה מתנגדת לבקשה.

2.

הבקשה שלפניי היא במהותה בקשה לעיון חוזר. ככלל, יש מקום לבקשה מסוג זה כאשר ישנה עילה מבוררת לעיון מחדש, כגון שינוי מהותי של הנסיבות. במקרה דנן, ניתן לראות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי לפטור את המערער 1 מאגרה, שניתנה לאחר החלטתי מיום 16.9.2008, כעין נסיבה חדשה המצדיקה עיון חוזר. על פי תקנה 14(ד)(2) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, תשמש ראיה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם אגרה. ההחלטה בעניינו של המערער 1 ניתנה לפני כחודשיים. היא מהווה איפוא ראייה לכאורה לחוסר יכולתו של מערער 1 לשלם אגרה.

3.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהליך הערעור הוגש גם על ידי מערערת 2. יובהר כי ככל שבעלת דין זו אינה מוצאת עניין בהליכי הערעור, הרי שניתן היה להסתפק בצירופה להליך כמשיבה פורמאלית, ולא היה הכרח לסווגה כמערערת. משעומדת מערערת 2 על הליכי הערעור שהוגש גם מטעמה, מוטלת גם עליה החובה לשלם אגרה ולהפקיד ערבון. משכך, במסגרת בחינת ההצדקה לפטור מאגרה וערבון נלקחת בחשבון גם יכולה הכלכלית של מערערת זו. הבקשה המקורית לפטור הייתה חסרה תצהיר ומידע לגבי מצבה הכלכלי של מערערת 2. בבקשה הנוכחית הושלמו חלק מהחסרים. ואולם, בקשה לעיון חוזר אינה מיועדת להשלמת פרטים שמין הדין היה להכלילם במסגרת הבקשה המקורית. על בעל דין לטעון מלוא טענותיו ולהציג מלוא האסמכתאות בבקשה המקורית ואין מקום ל"מקצה שיפורים". נמצא כי אין הצדקה לאפשר למערערים השלים את הבקשה בכל הנוגע ליכולתה הכלכלית של מערערת 2. הוא הדין באשר להשלמות בנוגע ליכולתם של המערערים להסתייע בסביבתם הקרובה לצורך הפקדת ערבון. יש להוסיף ולציין כי הבקשה הנוכחית אינה מסירה את חוסר הבהירות לגבי היכולת להסתייע בקרובים. כך למשל, לא צורף תצהיר של מר יעקב רונן, אחיו של מערער 1, שערב לתשלומי שכר הטרחה. בשים לב לכלל נסיבות העניין, באתי לכלל מסקנה כי יש להפחית את סכום האגרה לסך של 1,500 ₪ ולהעמיד את הערבון על סך של 10,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 14 יום מעת המצאת החלטה זו, ולא – יימחק ההליך או יידחה, לפי העניין, ללא צורך במתן הודעה נוספת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.