פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 5243/05
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המערערת:
אב-קור בע"מ
נ ג ד
המשיבה:
מרסל ירושלים בע"מ
ערעור פסלות על החלטת בית משפט השלום בחיפה,
השופט
ש. לבנוני מיום 22.5.05, ת.א. 12116/04 ו-ת.א. 22679/04
בשם המערערת: עו"ד שלמה
ארדמן
פסק-דין
1. בבית משפט השלום בחיפה מתנהלת תובענה
שהגישה המערערת, בגין אי-תשלום בעבור סחורה שסיפקה למשיבה (ת.א. 12116/04). למשיבה
ניתנה רשות להתגונן, וזו אף הגישה תביעה נגדית מטעמה כנגד המערערת בגין ליקויים
בסחורה נשוא התובענה (ת.א. 22679/04). הדיון בשתי התובענות אוחד ונקבע בפני השופט
לבנוני. במהלך הדיון (ביום 20.1.05) עדכנה המערערת את בית המשפט על כך שכנגד
המשיבה מתנהלות תביעות אחרות, בהן היא (המערערת) אינה בעלת דין, כאשר בתביעות אלה
מייצג את המשיבה עו"ד עמנואל סלומונוב, שאינו מייצג את המשיבה בהליך הנוכחי.
בשלב זה הודיע השופט לבנוני לבעלי הדין כי הוא מכיר את עו"ד סלומונוב היכרות
אישית וביקש את עמדתם בדבר פסילתו האפשרית מלדון בתיק. פסילתו לא נתבקשה, וההליכים
בתיק נמשכו כסדרם.
2. בימים 9.2.05 ו-20.2.05 הוגשו מסמכים
נוספים בתובענה, וביניהם כתבי בית-דין הנוגעים לתובענות האחרות בהם מייצג
עו"ד סלומונוב את המשיבה. ביום 5.4.05 החליט בית המשפט לבקש את התייחסות
הצדדים לאפשרות כי יפסול עצמו מלדון בתיקים. בתגובתה (מיום 18.4.05) ביקשה המשיבה
את פסילת בית המשפט. לטענתה, לא התנגדה לישיבתו של השופט לבנוני בתיק בדיון ביום
20.1.05, שכן במועד זה לא הייתה כל מעורבות מצדו של עו"ד סלומונוב בתיק, אולם
משעה שהמערערת צירפה בהודעותיה (כנספחים) כתבי בית דין עליהם חתום משרדו של
עו"ד סלומונוב, רואה היא לנכון לבקש את פסילת בית המשפט, ו"לו רק למראית
פני הצדק ולתחושות הסובייקטיביות של בעלי המניות ומנהלי הנתבעת [המשיבה]".
3. בית המשפט קיבל (ביום 22.5.05) את בקשת
הפסילה. בהחלטתו נכתב, כי בעקבות קשריו האישיים עם משרד עו"ד סלומונוב, הוא
נוהג לפסול עצמו מלדון בתיקים בהם מעורב משרדו. עם זאת, מכיוון שבתובענה הנוכחית
מדובר על בעלי דין שונים והליכים שונים, לא ראה מקום לפסול עצמו בהיעדר התנגדות
הצדדים. אולם, לאחר עיון בבקשת הפסילה שהוגשה, החליט לפסול עצמו מלדון בתיק, הגם
שעניינית אין מקום לפסילה. וכך כתב בית משפט השלום:
"אכן סבור הייתי... כי לא צריכה להיות מניעה להמשך טיפולי בתובענות,
ככל שעסקינן בשיקולי מהות. ואולם מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבעת כי לנוכח החלטתי
זו – אף לנוכח נתונים נוספים שפורטו בהודעתו לעניין צירוף מסמכים שלא כדין בנושא
טיפולו של עו"ד סלומונוב בהליכים מקבילים... הרי "מן הראוי שכב' השופט
יפסול את עצמו... ולו רק למראית פני הצדק ולתחושות הסובייקטיביות של בעלי המניות
ומנהלי הנתבעת". אכן, ברי לי, לנוכח החלטותיי בתיק, כי הגם שעניינית אין מקום
לפסול עצמי מהמשך טיפולי בתובענות, הרי שלנוכח שיקולי מראית פני הצדק, שהם שהולידו
את החלטתי הנ"ל שומה עלי לפסול עצמי מהמשך טיפולי בתובענות".
4. כנגד החלטה
זו מופנה הערעור שבפני, בו מבקשת המערערת כי אורה על ביטול החלטת הפסילה והשבת הדיון לבית משפט קמא. לטענתה, אין מקום לפסילת בית המשפט, שכן אין די בתחושות סובייקטיביות של מי מבעלי הדין ובשיקולים של מראית פני הצדק כדי להצדיק את פסילת בית המשפט. לדבריה, עו"ד סלומונוב אינו מופיע בתיקים הנדונים, אלא אך מייצג את המשיבה בתיקים אחרים, המתנהלים בפני שופטים אחרים, ושכתבי בית-דין מהם הוגשו בהליך דנן. אין אפוא, מקום לפסול את בית המשפט רק בשל קרבה מרוחקת שכזו.
5.לאחר שעיינתי בטענות המערערת ובחומר המונח לפני, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. אכן, בפנינו מקרה של פסילה עצמית של בית המשפט. במקרה שכזה יש ליתן משקל לתחושותיו של השופט הסבור שאין זה ראוי שיידון בתיק (ע"א 6204/96 עזר נ' גולדבליט , פ"ד נ(2) 745, 747; ע"פ 5223/03 מדינת ישראל נ' אליהו ניסימוב (לא פורסם); ע"א 2975/04 בן חמו נ' מרגנית אריאל מרכז צבי 88 בע"מ (לא פורסם)). שכן, לא הרי צו המורה לשופט, המבקש להמשיך לדון במשפט, להימנע מכך, כהרי צו המורה לשופט להמשיך ולשבת בדין, חרף החלטתו שלא לעשות כן (ע"א 4160/96 שחר נ' מושונוב (לא פורסם); ע"א 1659/03 פרידמן נ' גואטה (לא פורסם)). עם זאת, המבחן לפסילת שופט, בין אם מדובר על פסילה עצמית ובין אם מדובר על סירוב לפסילה, הינו אובייקטיבי, ואין עמדתו הסובייקטיבית של השופט מכרעת (ע"א 883/03 בנק דיסקונט לישראל נ' גלי אלפא תקשורת בע"מ (לא פורסם); להלן – פרשת גלי אלפא ). להתחשבות בעמדת שופט לפסול עצמו יש גבולות. הם נקבעים על-פי אמת המידה הידועה והמקובלת של חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 6275/03
שגיא נ' סלע (לא פורסם)). שופט אינו חופשי לפסול עצמו, אלא על סמך נתונים אובייקטיביים שיש בהם כדי להצביע על חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 3712/02 פקיד שומה תל אביב 4 נ' דן (דוד) מקוב , פ"ד נו(4) 185, 191). על כן, אין בעובדה ששופט מחליט על פסלותו, כשלעצמה, כדי להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 4674/00 החברה המאוחדת למזרח הקרוב נ' ונונו , פ"ד נה(2) 145, 148; פרשת גלי אלפא ).
6.לענייננו, עו"ד סלומונוב אינו מייצג את המשיבה בהליך הנוכחי. הוא מייצגה בתביעות אחרות, בהליכים שונים, המתנהלים בפני שופטים אחרים. עצם העובדה כי המערערת צירפה מספר מסמכים להודעתה, עליהם חתום עו"ד סלומונוב, אין בה, כשלעצמה, כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים הנדרש בבקשת פסלות. מטענות המערערת והחלטת בית המשפט קמא אין כל אינדיקציה לכך שבית המשפט יצטרך, בעניין שלפנינו, לבחון לגופן טענות של עו"ד סלומונוב בהליכים האחרים . בית המשפט ציין במפורש כי אין עילה אובייקטיבית המצדיקה את פסילתו, והחלטתו מונעת אך מתחושות סובייקטיביות של המשיבה ומשיקולי מראית פני הצדק בלבד. על כן גם לא מצא מקום לפסול עצמו עוד בתחילת ההליכים. אשר לשיקולים אלה, נקבע כי לא רגישותו הסובייקטיבית והמיוחדת של בעל דין היא הקובעת לעניין זה, אלא השאלה היא, האם הוכחה אפשרות ממשית, מבחינה אובייקטיבית, של משוא פנים בניהול המשפט (ע"פ 5/82 אבו חצירא נ' מדינת ישראל , פ"ד לו(1) 247, 250; ע"א 10431/04 מוטי אלקבץ נ' כ.א.ל בע"מ (לא פורסם)). ובאשר לטענת "מראית פני הצדק", נפסק לא אחת כי אין מקום להרחיב את השימוש בטענה זו לכל מקרה בו מועלה טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי, שאם לא כן נמצאנו מרוקנים מתוכן את הלכות הפסלות שפותחו בבית משפט זה (ע"פ 28/98 אסרף נ' בן דורי (לא פורסם); ע"א 2912/99 אלפא בטון בע"מ נ' גולד (לא פורסם)).
אשר על כן, בהעדר חשש ממשי למשוא פנים, דין הערעור להתקבל ודין החלטת הפסילה להתבטל. התיקים יוחזרו להמשך דיון בפני השופט ש' לבנוני. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ל' בסיון התשס"ה (7.7.2005).
ה
נ ש י א