ע"א 5804/21תקומה מושב עובדים של פועמ"ז להתיישבות שיתופית נ. אביחי קוך

1.

ענייננו בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 7.7.2021 (כבוד השופט י' דנינו , ה"פ 57624-08-20). בגדר פסק הדין הורה בית המשפט המחוזי על בטלות החלטת האסיפה הכללית של המבקשת שלפיה יש לאסור גידול קנאביס רפואי בחלקות הסמוכות לבתי המגורים בשטחה; תוך שנקבע כי בהתאם לתקנון המבקשת, הסמכות להכריע בבקשת המשיב 1 להקים חווה לגידול קנאביס רפואי נתונה לוועד ההנהלה של המבקשת – בהתאם לכך הורה בית המשפט לוועד ההנהלה לדון בבקשת המשיב 1.

הרקע העובדתי הצריך לעניין

2.

המבקשת, תקומה מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ, היא אגודה שיתופית המאגדת את חברי המושב תקומה (להלן: האגודה ו- המושב , בהתאמה). חברי האגודה ומוסדותיה השונים כפופים לתקנון האגודה, המסדיר

את

היחסים

המשפטיים

ביניהם

וקובע

את

הזכויות

והחובות

ההדדיות

שלהם (להלן: התקנון ). בהתאם להוראת סעיף 28 לתקנון, האסיפה הכללית של האגודה היא "הרשות העליונה" של האגודה ותפקידה להתוות את מדיניותה בנושאים שונים (להלן: האסיפה הכללית ). נוסף על כך, בסמכות האסיפה הכללית לקבל או לדחות את תקנון האגודה ולערוך בו תיקונים, והיא הגוף הבוחר את חברי מוסדות האגודה, לרבות חברי ועד ההנהלה של האגודה (להלן: ועד ההנהלה או הוועד ). סמכויות ועד ההנהלה מפורטות גם הן בתקנון, ובתוך כך סעיף 71(א) לתקנון קובע כי " ועד ההנהלה ידון בכל בקשה של חבר אגודה לקבלת היתר בניה ו/או שימוש חורג ו/או שינוי יעוד ו/או כל בקשה הנוגעת למקרקעין המוחזקים על ידו, במבנים קיימים או במבנים חדשים, והטעונה הסכמת האגודה, תוך 30 יום מקבלת הבקשה והתוכניות המצורפות לה, ויסייע ככל יכולתו לממש את בקשות החבר כאמור בסעיף זה "; סעיף 71(ב) מוסיף בעניין זה כי " ועד ההנהלה לא יסרב לבקשת החבר, עפ"י האמור לעיל, בתנאי שהבקשה והתוכנית וכן השימוש במבנים אינם סותרים ואינם נוגדים כל דין ובפרט את החוק למניעת מפגעים התשכ"א-1961 והוראות והנחיות מנהל מקרקעי ישראל בנוגע לשימוש בקרקע ".

למען הסדר יצוין כי ועד ההנהלה הינו ישות אחרת ונפרדת מהוועד המקומי תקומה, הוא המשיב 4 אשר על פי הנטען בבקשה אינו צד דרוש להכרעה בה.

3.

המשיב 1, מר אביחי קוך, הוא חבר האגודה ובעל נחלה במושב (להלן: קוך ). הנחלות במושב נחלקות לשלושה סוגי חלקות – חלקה א'; חלקה ב'; חלקה ג', כאשר חלקה א' סמוכה לבתי המגורים במושב, בשונה מיתר החלקות. קוך ביקש להקים חווה לגידול קנאביס רפואי בחלקה א' בנחלתו, ועל כן פנה לוועד ההנהלה במטרה לברר כיצד יוכל להוציא את המיזם אל הפועל. ועד ההנהלה התכנס לדון בסוגיה ביום 23.2.2020, ובתום הדיון נקבע שתינתן לחברי האגודה אפשרות לגדל קנאביס בחלקות א'. עם זאת, בהחלטה צוין שיו"ר הוועד התנגד להחלטה האמורה, בנימוק שהחלטה מסוג זה צריכה לעבור באסיפה הכללית. כעבור יומיים, ביום 25.2.2020, הגיש קוך למזכירות האגודה את מסמכי בקשתו לגידול קנאביס בחלקה א'; אולם למרות החלטת ועד ההנהלה, יו"ר הוועד לא ניאות לצרף את חתימתו לבקשתו של קוך.

על רקע האמור, פנה קוך לאגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה והתעשייה וביקש את עמדתו ביחס לשאלה בידי מי מצויה הסמכות לאשר גידולי קנאביס בתחומי האגודה. ביום 1.6.2020 התקבלה עמדת רשם האגודות השיתופיות, שבה עמד הרשם על כך שהסמכות לדון בבקשה של קוך לגידול קנאביס רפואי נתונה לוועד ההנהלה, ולא לאסיפה הכללית. בעמדת הרשם נכתב כי סעיף 71 לתקנון הוא סעיף ייחודי ביחס לתקנונים דומים, שהוסף לתקנון האגודה בכוונת מכוון על ידי האסיפה הכללית בשנת 2003; וכי קריאה הרמונית של סעיף 71 יחד עם סעיף 28, מוליכה למסקנה שהאסיפה הכללית הסמיכה את הוועד לאשר בקשות של חברי האגודה הקשורות בשימוש חורג בשטחיהם.

חרף האמור, ביום 21.12.2020 התכנסה האסיפה הכללית לדיון במיזמי הקנאביס במושב, וביניהם המיזם של קוך. לאחר הצבעה, הוחלט לאסור גידול קנאביס במושב, למעט בחלקות ג' תחת תנאים מסוימים (להלן: החלטת האסיפה ).

לנוכח החלטת האסיפה פנה קוך בתביעה לסעד הצהרתי שבמסגרתה עתר לביטולה, וביקש מבית המשפט המחוזי להורות לוועד ההנהלה לדון בבקשתו בהתאם להוראות סעיף 71 לתקנון.

ההליך בבית המשפט המחוזי

4.

במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי הוגשה עמדה מטעם משרד החקלאות, משרד הבריאות ורשות מקרקעי ישראל (להלן יחד: המדינה ). בעמדתה, הבהירה המדינה כי היא אינה מביעה עמדה במחלוקת שבין קוך ובין האגודה, אולם ציינה כי היא רואה בגידול קנאביס רפואי כמיזם חקלאות לכל דבר ועניין; כי קיימת עדיפות להקמת מיזמי קנאביס בחלקה א', מטעמים שונים שפורטו; וכי הניסיון שהצטבר במיזמי קנאביס בנחלות חקלאיות מלמד כי הם לא יוצרים מפגעים מיוחדים בהשוואה לפעילות חקלאית מקובלת .

5.

בפסק דין מיום 7.7.2021 קיבל בית המשפט המחוזי את תביעתו של קוך וקבע שהסמכות לדון בבקשתו לגידול קנאביס נתונה לוועד ההנהלה, ומשכך נקבע שהחלטת האסיפה בטלה. בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת רשם האגודות השיתופיות, וקבע שנוסחו של סעיף 71 ברור והחלטי; ולפיו, בקשה הנוגעת למקרקעין המוחזקים על ידי חבר האגודה ושטעונה את הסכמת האגודה, תידון על ידי ועד ההנהלה. בית המשפט הבהיר שאילו חפצה האסיפה הכללית לצמצם את היקף סמכותו של הוועד, היה בכוחה לתקן את התקנון בהתאם.

בית המשפט דחה את טענות האגודה שלפיהן גידול הקנאביס בתחום המושב כרוך בסיכונים לתושבי המקום, לרבות נזקים סביבתיים, חשש לגניבות, ונסיעה בשבת בתחומי המושב. עוד מצא בית המשפט המחוזי לנכון להעיר, כי התנהלותה של האגודה הייתה נגועה במידה של חוסר תום לב. זאת, בין היתר, בשל העובדה כי האסיפה הכללית התכנסה לדון בנושא רק לאחר שהתקבלה החלטת ועד ההנהלה – שכן אם סברו החברים שההחלטה בנושא אינה בסמכות הוועד, לא היה מקום לכנסו לכתחילה; כך במיוחד כאשר יו"ר הוועד הוא זה שבהמשך טען כי ההחלטה היא בסמכות האסיפה הכללית בלבד.

במצב דברים זה, הורה בית המשפט המחוזי על בטלות החלטת האסיפה; בה בעת, הורה בית המשפט לוועד ההנהלה לדון בבקשתו של קוך למתן אישור למיזם הקנאביס הרפואי שביקש להקים, וזאת תוך 45 יום מיום מתן פסק הדין. לבסוף, בית המשפט התיר לקוך לפצל את סעדיו ולאפשר לו לתבוע את נזקיו הכספיים בהליך נפרד.

ביום 24.8.2021 הגישה האגודה ערעור על פסק הדין, ולצדו הוגשה הבקשה לעיכוב ביצוע שלפניי .

הבקשה לעיכוב ביצוע

6.

במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע האגודה טוענת שמאזן הנוחות נוטה לטובתה; לטענתה, אם קוך יקדם את הקמת החווה לגידול קנאביס, הדבר עלול ליצור מעשה עשוי ובלתי הפיך אם הערעור יתקבל. בהקשר לכך, האגודה מוסיפה וטוענת שעד להכרעה בערעור עלולים גם חברי אגודה אחרים להסתמך על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, באופן שבו הם ינסו לקדם מיזמי קנאביס דומים שיובילו למעשים עשויים נוספים. עוד טוענת האגודה שבמקרה שבו הערעור יתקבל ולא יעוכב פסק הדין, כך שקוך יקים את החווה לגידול קנאביס, ולבטח אם חברי אגודה נוספים יקימו חוות דומות, היא עלולה להיות חשופה לתביעות כספיות שבהן ידרשו אלו ממנה את השבת השקעותיהם ופיצויים בגין נזקים נלווים. במישור סיכויי הערעור, האגודה טוענת כי הסוגיה העומדת להכרעה היא שאלה עקרונית, הנוגעת ליחסי הכוחות בין מוסדותיה של האגודה, המתמצית בשאלה אם ניתן באמצעות סעיף תקנון לשלול מהאסיפה הכללית את הסמכות לקבל החלטות בנושאי מדיניות רוחביים. האגודה טוענת כי ההכרעה בשאלה זו אינה נטועה בממצאים עובדתיים שבהם לערכאה הדיונית ישנו יתרון, אלא מדובר בהכרעה עקרונית ותקדימית. משכך, האגודה סבורה כי סיכויי הערעור הם "לכל הפחות סבירים", כלשונה. עוד מפרטת האגודה כי בגדרי ההליך בבית המשפט המחוזי ניתנו שורה של החלטות דיוניות שגויות לשיטתה, שיש בהן לטענתה כדי להשליך על תוצאת ההליך ולהביא לקבלת הערעור.

7.

קוך מצדו מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע, למעט לעיכוב מימוש ההיתר לפיצול סעדים שניתן לו. קוך סבור שליבת פסק הדין עוסקת בהקמת פרויקט מסחרי, ולטענתו הנזק שייגרם לאגודה אם יבוצע פסק הדין הוא נזק כספי בלבד; משכך, סבור קוך שאין הצדקה בהיבט מאזן הנוחות לעכב את פסק הדין. בתוך כך, קוך מציין שעיכוב נוסף בהקמת החווה עלול להסב לו נזק המוערך על ידו במיליוני שקלים. קוך מוסיף וטוען שכאשר אין לצד מסוים יתרון ניכר בכל הנוגע למאזן הנוחות, אזי גובר העיקרון של ביצוע מיידי של פסק הדין. אשר לסיכויי הערעור, קוך טוען שפסק הדין ניתן בהתאם לעמדה מקצועית של גורמי השלטון הרלוונטיים, וכי בדין נקבע שהחלטת האסיפה בטלה וכי הסמכות לדון בבקשתו נתונה לוועד ההנהלה. עוד טוען קוך שההחלטות הדיוניות שעליהן מלינה האגודה התקבלו כדין והוא אף מפרט את נסיבות קבלת החלטות אלה. לבסוף, קוך טוען שהתנהלות האגודה לאורך ההליך נגועה בחוסר תום לב חמור.

8.

האגודה ביקשה רשות להגיב לתשובת קוך, וזו ניתנה לה. בתגובתה, האגודה חוזרת על עיקרי טענותיה, ומוסיפה כי עיכוב פסק הדין עלול לגרום לקוך נזק ממוני בלבד, שהינו הפיך וניתן לפיצוי. זאת לעומת הנזקים הכבדים ובלתי הפיכים לשיטתה שייגרמו לה אם לא יעוכב פסק הדין – ועל כן לטענתה מאזן הנוחות נוטה לטובתה.

דיון והכרעה

9.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה לה ובתגובה לתשובה, על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות – למעט הסכמת הצדדים לעיכוב ביצוע האפשרות שניתנה לקוך לפיצול סעדים.

נקודת המוצא לדיון היא כי " הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים "

(תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018); משמע כי אין בהגשת ערעור כשלעצמה כדי לעכב את זכותו של בעל דין לממש את פירות זכייתו (ע"א 8410/20 גלעדי (עקיבא) נ' פנינת גרינשטיין בע"מ , פסקה 7 (10.1.2021)). המבקש לחרוג מכלל זה, נדרש להראות קיומם של שני תנאים מצטברים – כי סיכויי הערעור להתקבל הם טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. ויצוין כי אף ש בין שני השיקולים מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", מקובל לראות במאזן הנוחות כאבן הבוחן המרכזית (ראו מני רבים: ע"א 5856/21

כהן מחסני השוק בע"מ נ' קייטרינג תבל בע"מ , פסקה 6 (6.10.2021); ע"א 3329/20 פטרובסקי נ' ויינטרוב , פסקה 4 (21.2.2021); ע"א 4401/20 עו"ד עמיר נ' כהן , פסקה 11 (16.11.2020)).

10.

בענייננו, טענות האגודה נטענו בכלליות באופן חסר ובהיעדר ביסוס. הבקשה אינה נתמכת בתשתית כלשהי שעשויה להעיד על כך שהקמת חוות הקנאביס בחלקה א' תסב לה נזק בלתי הפיך. זאת ועוד. גם אם הייתי נכונה להניח שבניית מתקנים המיועדים לגידול קנאביס בשטח החלקה היא פעולה שיקשה להחזירה לקדמותה, התנגדותה של האגודה להקמת החווה אינה מופנית כלפי בניית המתקנים – אלא כלפי הגידולים. ומכל מקום גם אם יתקבל הערעור, את גידול הקנאביס ניתן יהיה לעצור, כך שאין לראות בהקמת החווה משום נזק בלתי הפיך. זאת בשים לב גם לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, שמצא כי אין בגידול קנאביס משום יצירת סיכון לתושבי המושב. ממילא, אין בעצם הקמת מתקני הגידול בשטחו של קוך משום יצירת נזק לאגודה, ובלבד שייבנו על פי כל דין. משניתן פסק דין לזכותו וכל עוד לא נקבע אחרת, זכאי קוך ליהנות מפירות זכייתו, ולפעול לקידום העסק שהוא מבקש להקים ואף להתחיל להפעילו. אשר לטענת האגודה, כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין עלול לחשוף אותה לתביעות כספיות אם יתקבל הערעור – ייאמר כי "חשיפה להליכים משפטיים" אינה נזק כשלעצמה, אלא אך אפשרות תיאורטית לנזק עתידי; ומבלי שאנקוט עמדה לגבי אותן תביעות תיאורטיות, הדעת נותנת שכל עוד האגודה תפעל בהתאם לדין, היא לא תהיה חשופה לאחריות משפטית. במצב דברים זה, האגודה לא עמדה בנטל המוטל עליה להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה, אף בלא שאדרש לסיכויי הערעור.

11.

התוצאה היא שהבקשה נדחית, בכפוף לאמור בסעיף 9. המבקשת ( האגודה) תישא בהוצאותיו של המשיב 1 (קוך) בסך 4,000 ש"ח.