פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
5949/14 - ב'
לפני:
כבוד הרשם גיא שני
המערער:
מריה רסדניקובה
נ ג ד
המשיבים:
1. אילן שמעוני ,עו"ד
2. כונס הנכסים הרשמי
3. חיים כהן
בקשה לפטור מאגרה ועירבון
החלטה
לפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. הבקשה הוגשה במסגרת ערעור על פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט א' אורנשטיין ) – שניתן במסגרת הליך פשיטת רגל המתנהל נגד המשיב 3 – אשר בו נקבע כי רכב מסוג טויוטה, שרשום על-שם המערערת, שייך לחייב; וכי המנהל המיוחד (המשיב 1) רשאי למכרו ולהעביר את תמורתו לקופת פשיטת הרגל.
אציין בפתח הדברים כי בקשת הפטור המקורית שהוגשה (ביום 3.9.2014) הייתה לאקונית ביותר ולא נתמכה בתצהיר או באסמכתא כלשהי (הבקשה הוגשה על-ידי המערערת עצמה, אף שהיא מיוצגת על-ידי עורך-דין). אפשרתי למערערת להשלים את הבקשה, ואכן ביום 11.9.2014 הוגש תצהיר שבו נטען כי המערערת אינה רשאית
לעבוד בישראל (בשל מעמדה כתושבת ארעית); כי היא מתגוררת יחד עם בתה והחייב בבית של קרובת משפחה; וכי מקור המחייה העיקרי של המשפחה הוא עזרה מצד קרוב משפחה אחֵר (אח של החייב). לבקשה צורפו המסמכים הבאים: דו"ח מחודש ינואר 2014 בדבר הכנסות החייב והוצאותיו; צילום תעודת זהות; וצילום בקשה מטעם המערערת לקבלת מעמד קבע.
המשיבים מתנגדים למתן הפטור המבוקש.
לא אוכל להיעתר לבקשה.
כלל הוא, כי בעל-דין המבקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון נדרש להוכיח שני תנאים מצטברים: הראשון , כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר העמדת הכספים הנדרשים; והשני , כי ההליך מגלה עילה (לצורך פטור מאגרה) וכי סיכוייו טובים (לצורך פטור מעירבון). על-מנת להוכיח את התנאי הראשון נדרש בעל-הדין להציג תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית , לרבות בכל הנוגע ליכולתו לפנות לעזרת בני משפחה וידידים.
בענייננו, גם לאחר שאפשרתי למערערת להשלים את בקשתה, שמלכתחילה הייתה לאקונית וחסרת ביסוס, לא הוצגו הפירוט והתיעוד הדרושים. כפי שעולה מהתיאור לעיל, הנתונים שהציגה המערערת מעטים וחלקיים, והאסמכתאות – דלות. למעשה, המסמך היחיד המתייחס באופן ישיר לנושא המצב הכלכלי הוא דו"ח הכנסות והוצאות של החייב, אולם גם זה – אינו עדכני ואינו נתמך באסמכתאות. יצוין, כי בתצהיר עצמו נטען כי "רוב הכסף שממנו אנו חיים הוא 'תרומה' חדשית של אחיו של בן זוגי", אולם אין כל פירוט לגבי גודל ה"תרומה" ואין תימוכין לעניין זה, ובדו"ח שצורף לא נזכרת ה"תרומה" אך מצוין שלחייב משכורת בסך 7,000 ₪.
אל-מול הבקשה החסרה שהגישה המערערת מציגים המשיבים כמה תמיהות של ממש. כך למשל, מפרוטוקול חקירתם של החייב והמערערת אצל המשיב 1 עולה כי המערערת מקבלת (או קיבלה) בכל חודש סכום-כסף מאוקראינה, וחשוב אף יותר – לאחרונה הציעה המערערת, במסגרת מכירה פומבית, לרכוש את הרכב תמורת סך של 87,000 ₪, ובמעמד החתימה על הסכם המכר שולם סך של 8,700 ₪ (יצוין כי נושא אחרון זה הוזכר גם בהחלטתו של כבוד השופט פוגלמן בבקשה לעיכוב ביצוע).
עוד יצוין כי המערערת מיוצגת על-ידי עורך-דין, וכי לא הוכח כנדרש כי המערערת אינה יכולה להסתייע בסביבה הקרובה לשם גיוס כספי העירבון (ראו גם
בש"א 9998/09
ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)).
לאור האמור, אין בידי להיעתר לבקשה שלפניי וזאת בלי להיזקק לשאלת סיכויי ההליך. עם זאת, בנסיבות העניין ובשים לב למהות ההליך ולמעמדם של הצדדים, סבורני כי ראוי להעמיד את העירבון על סכום מתון יחסית של 12,000 ₪. האגרה תשולם והעירבון יופקד תוך 21 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא הודעה נוספת.
ניתנה היום, כ' בחשוון תשע"ה (13.11.2014).
גיא שני, שופט
ר ש ם