ע"א 6052/98 קרן עוזי נ. השופטת מיכל אגמון

ערעור זה (על החלטת הרשמת, השופטת מ' אגמון, שלא לפסול עצמה מדיון בבקשת המערער למתן פטור מאגרה במסגרת בג"ץ 4576/98) הוגש ביום 28.9.98. ביום 4.11.98 דחיתי את בקשת המערער, כי אפסול עצמי מן הדיון בערעור וביום 5.1.99 נתתי פסק דין הדוחה את הערעור הנדון. ביום 11.1.99 הגיש המבקש (המערער) "בקשה לעיון חוזר, בטענה ערעור לפסלות השופט א. ברק. בגין משוא פנים מרמה בזדון לטובת עו"ד יגאל ארנון, ובקשה לדיון בפני הרכב מלא של כבוד בית המשפט". ככל שניתן להבין את הבקשה (שתוכנה אינו נהיר יותר מכותרתה) טוען המבקש, כי הואיל וניתן לו פטור מאגרה לשם הגשת ערעור זה, משמע שהוא זכאי לכך שגם הליכים נוספים (10 במספר) אשר הוגשו על ידו יישמעו על ידי בית המשפט.

אין בבקשה כל ממש. העובדה שהרשמת פטרה את המבקש מאגרה על מנת שיוכל לערער על החלטתה שלה - ובמסגרת הליך זה בלבד - אינה יוצרת, כמובן, פטור גורף מאגרה לכל הליך שהגיש (או יגיש) המבקש לבית משפט זה.

לא זו בלבד, עיון בתיקים שבמספריהם נקב המבקש, מראה, כי במקצת המקרים נסגרו תיקים אלה לפני חודשים רבים, במקצתם נדחו בקשותיו של המבקש מטעמים שאינם נוגעים כלל לחבותו בתשלום אגרה ומקצתם תלויים ועומדים עדיין בפני בית משפט זה. לא למותר להזכיר, כי גם החלטתי שלא לפסול עצמי מלדון בערעור ניתנה כחדשיים בטרם פנה המבקש בבקשתו הנוכחית.

המבקש אמנם אינו מיוצג, אך עובדה זו אינה מקנה לו פטור מהוראות הדין ומסדרי הדין. ודאי שאין בידיו כוח בלתי מוגבל להגיש כל בקשה שימצא לנכון בכל מועד שימצא לנכון, ובכל לשון שימצא לנכון. דא עקא, שהמבקש מצא מקום לחרוג חריגה גסה מהוראות הדין בכלל וסדרי הדין בפרט , והגיש, תוך שיהוי ניכר, ובהיעדר כל בסיס משפטי או ענייני, את הבקשה שבפני. בנסיבות אלו, ובהסתמך על תקנה 514 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני דוחה את הבקשה ומורה על חיוב המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ש"ח.